[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
קוטפת תפוח
מקלפת את הקליפה
ומאחוריה קול מודיע:
...

בכל פעם מחדש
כשמישהו לוקח נשימה
ונושפם אט אט
אל עמק חיותם

מסרבת להיפרד האיילה...
לפתע, מקפלת רגליה
ושולחתן הישר לעבר
העיגול ההוא
שמטשטש אט אט...

אהבה
אני מרגישה אבודה
אף אחד לא יודע, אני סוחבת
את עצמי מרגע לרגע, מנסה להחזיק
מעמד.

הכל התעורר לחיים
ומת

אתה רץ לכל הכיוונים
לא יודע איפה לעמוד
בתוך החלום שלי

כנרת, ככינור זמרי
וכשייללו מרורים
לאור הירח

ואני - כשבויה הולכת בעקבות רוחו
פסיעותיי נשמעות לקצב גליו
הדו קורא אלי מכל עבר
מנסה להמלט, אך יותר ויותר נסחפת

אמונה
חייו כחיי אלמוות, מפזז ברקיעים
ספורים ואינם תמים
כגיבור לרוץ אורח שנותיו
ארוכות כתקוותיו מעלעליו הנעים

נמנעת מן האמת
אך יש
בה באמת
משהו

כשאתה חוזר
ומביט בי בכזאת רכות
כאילו השמיים הטביעו בפניך את חותמם

..עת דיברנו על עצמינו
תעינו באהבה..

אני אף פעם
לא פורקת לחלוטין
אותך ואת מה שהיינו
ואת מה שהיה יכול...

אהבה
לא, לא בוכייה
עיני רק בך צופייה
בכל ישותך ולא תם זמני,
לעולם לא אאבד את תקוותי

וכשלהבה אחרונה
תסמל את שעתו הקרבה
את ראשי על הכר אניח

ואני- קרן אור חדשה,
משתחררת מכבלי השמש
ורואה אותך- כבר מרחוק

פזמון
סוכריות
מתפוצצות
ואני
חושבת שאני איתן

סגורה בכלוב של חצות
לעתים חוזרת
להיות אני

למה?
כשאני יודעת שהאוויר הכי טוב
בא בסתיו?

מחפשת סיפור
שיספר לה את חייה
חיפוש עצמי
חיפוש אינסופי

יש לך מסמרים בראש
והם אומרים לך מה לעשות
כל הזמן...

למצוא את השמחה בדברים הקטנים
להרים עלה יבש
לראות שהאדמה לחה
ולהבין שהעץ השיב לו את הלוואתו

ובימים הוא סומא
מסתבך בין הענפים
עיניו זבות דם

אני רואה להם בעיניים

חובקם בזרועות דמיונותיו,
שיוכל לחבקם שוב ושוב..

וכשעל פניהם חולפות
כראות מיתריי
את מילותיך היפות
נהמו בצליליהם

הם מנסים למשוך אותך למטה, אליהם
אני רואה אותם

וכשהגמל
עוצר

עם הזמן
אתה מתקתק מאחריי
נותן לקצב
להסתחרר במעגלים

כן אז- כושר השכנוע מתגבר
כך כרוז מתחיל, יוצא ואומר:
"כל הנחלים לים זורמים"
והם את שלהם בודאי עושים.

זה כמו לבנות ארמון בחול
ולא לאבד ממנו אף טיפה
של חוזק

אתה ממלא אותי
בשתיקותיך
ובתוכי
קול שאון גובר

כשיכורה ברחובות
תשמח אהובים
תמלא כפיהם חינם
במלט שושנים

אינטרוספקטיבי
אם דעתי דבר נעלמת , האם השמיים יתכסו גם הם
כערפילי שנים שובבים מתלחשים
לוחשים אלי כביום היוולדי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הדי תופים
ממהרים במסדרון
ונעימת חליל
משתרכת מאחורי גבם




ליל סגריר, רוח
עזה גללה
על פני העיר עב
מטר עז
וכל העיר לי
צללה


ביאליק מתאים
עצמו להמלצת
מערכת


תרומה לבמה





יוצר מס' 49215. בבמה מאז 9/3/05 12:34

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבקי גלר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה