|
I am the next next next best thing. |
משך שנות קיומה, הוצפה הבמה החדשה ברעיונות מופלגים,
בשפוכת אשפואטית, באנטיפרוזה, ובהרבה חרא מוזיקה.
בעמוד זה אשתמש במעמדי כשחקן טלוויזיה מפורסם (אני
לוי מ"יהודה לוי") כדי להציף אל מעל לסחופת הצוחנת
ומעל לישימון הבואשה היצירתית את יצירות המוזיקה
הטובות המעטות כל-כך אשר הצליחו איכשהו לפרוח כאן,
על קרקע האכזיב של של הבמה החדשה. האתר הזה התמלא
בשונאי-אמנות מפרסמים, אשר מכרסמים בבסיסה האיתן של
האמנות על ידי הוזלה עיקשת וחסרת מודעות עצמית.
היצירות שיעלו כאן יעברו כולן קודם דרך הלפטופ שלי
למיקסוס, סינון, והגשה מחודשת, שונה. העמוד הוקם
מתוך אהבה אמיתית לכר-המרעה שהאתר הזה יכול היה לספק
למוזיקאים ואמנים אחרים באתר, וכן מתוך שנאה למה
שקרה בסופו של דבר, בפועל. אתר אמנות חופשי ופתוח
צריך לשמור לעצמו את איכויות המחתרתיות. לכן אני
קורא לכם:
הירגו כל אדם הכותב באנגלית מנומרת שגיאות!
הירגו כל אדם המשתמש ב Caps Lock!
הירגו כל אדם הכותב יותר מסימן קריאה אחד!
הירגו כל אדם הכותב ":)" בתוך יצירת אמנות, מבלי
להיות מודע למשמעות המעשה!
הירגו כל אדם הכותב "סיפור ילדים, אבל בנוסח
למבוגרים"!
הירגו כל אדם הכותב שירי זיכרון עמוסי-זכרון
קולקטיבי על אילן רמון, רבין, רון ארד, השואה ואניטה
דנין, רק כדי להכניס קוראים לדף שלו!
הירגו את רוב העורכים והממליצים!
הירגו את האנשים המורידים תגובות מדפים של אנשים!
הירגו כל מי שמגיב בתור "מישו"!
הירגו כל מי שמעיר הערות "בונות" שמטרתן אינא אלא
לבנות לעצמו בטחון עצמי בכתיבה, שלא תהייה לעולם
הענף שלו!
הירגו אנשים שכותבים פה, ולא קוראים ספר לעולם.
בכללי, הירגו. הרג עובד. זה שם סוף לדרך הנאה בא
צעדנו לקראת מדינה טובה יותר ב 1995, וזה ישים סוף
לדרך בא אנו צועדים כעת, למציאות נטולת אמנות
באינטרנט.
סתם, סתם, עכשיו ברצינות, די.
|
וואו!!!
תודה תודה!
אני כל כך מודה
לכם שפרסמתם את
הסלוגן שלי.
למי אני מוצצת
קודם?
זאת שמחפשת
סיבות להזדיין |
|