|
 161094127
בני ישראל כורעים בחשכה, מצפים למזון לנשמה
שייפול מן השמיים. לא עוד עבדים במצרים אך
עדיין עבדים. לקידמה.אנו נחים בעריסת מקהת
חושים של תרבות גבוהה, הומניות, דמוקרטיה,
של כוח בלי מוגבל ואפשרויות אין-סופיות.
הכל השתנה חוץ מאתנו - האדם שמסתתר מאחורי
מסכת המדורניות עודו כנעני. על לבו טבוע עגל זהב.
נשמתו כלואה באבן בראשית.
מי יקום וישחרר את הפרץ, את המעיין?
מי יאחז במטה ויכה בסלע?...
וביום ההוא נולד "בעצם הכלב" - בשנת 84'.
אם הזמן, התבגר וסיים את לימודיו.
השנים ההן נעשו קשות יותר, ומלאות פחד...
ורגע לפני שהזמן עוצר מלכת, החליט לבדוק את עצמו
בעיניי אחרים, לאור כוחה המעצים של האומנות.
מי ייתן ותהנו לקרוא את יצירותיו!
דם נובע מתוך קסת אהבה
נפשי, קטופה - מלוחה.
בתכריכים שחורים.
טובע לטירוף מוצק, חולה...
|
עיניים קפואות בדימדומים
לילה אפור על חלוני
ריק אבק - מגושם, חולה
שקט עלוב זורם.
|
|
|
אם אני רואה את
הפר שועט
לכיווני
והספקטרום של
הקרניים שלו הוא
עם סטיה ברורה
לאדום -
אני מבינה שאני
בצרות
פרה |
|
