[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי בארי שחר
מיהו המשורר?
לא יותר מאשר אדם.
הוא רואה צבעים,
אור וחושך.
הוא שומע קולות,
צלילים ורעשים.
הוא חש מגע,
עונג וכאב.
הוא יודע טעם מתיקות
ומרירות (וחמיצות).
הוא מריח ניחוחות
צחנה ובושם.

מילים באות אליו.
עוברות דרך מסנני
האגו, האיד והסופראגו;
הנפש והתבונה.

יש לו זמן קצוב,
יש לו דד-ליין.
וכן,
אין הוא אלא אדם,
יילוד אישה,
קצר-ימים ושבע-רוגז.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סנטימנטאליות סתמית, אולי, אבל לא יכולתי להביא את עצמי למחוק
את המספר שלו מהזיכרון של הטלפון שלי, לא אחרי שבוע וגם לא
אחרי חצי שנה; ובאמת, מתי זה זמן טוב למחוק את המספר של מישהו
שהיה החבר הכי טוב שלך מאז כיתה א'?


לרשימת יצירות השירה החדשות
הולך לו גונדי בחלומו
ואין לו מים ולא סוכה שינוח בצלה
והחום כבד כי מדבר הנגב הוא.
ולילה ירד על גונדי בעוד הוא הולך

נרנרי היה איש ברוך כישלונות.
היה לו כישלון לשפות,
היה לו כישלון למתמטיקה,
היה לו כישלון לאתלטיקה,
היה לו כישלון למוזיקה,
היה לו כישלון לכל משחקי הכדור,
כולל ג'ולות.

לכל בן-אדם מודבק על המצח בוואקום
מקל קטן מפלסטיק עם דגל עליו.
להרבה זה דגל ישראל, לחלק זה
דגל ארצות הברית, צרפת, ברזיל.

אל לי לציין שמות,
אל לי להזכיר מותגים,
אוכל לומר רק זאת:

לאט לאט ראינו איך
משתנות הפנים:
זה יותר בהעוויה
כבר אין נחישות בצוואר

עם רגליים מפח ללא הפוגה
ונפש מפח ללא נשמה.
עם קיבה מפח ללא חריגה
וריאות מפח ללא נשימה.

אלוף העולם במשקל מעורב
הביס אותי שוב היום
הוא הכניס לי לתוך הצלעות מכת וו
לאלוף העולם שלום

אם עליך להירתע,
הירתע מן הדם הגועש בוורידים,
הגועש בעורקים.
אם עליך להירתע,

עצם הידיעה
שמאחורי אפור העננים מחכה
כמו תמיד הכחול של השמיים
מעמידה לי אותו שוב

אולי תוכל אתה, עולם
לקבוע, מי הוא מי?
אמור, אם רק תוכל
מי הכסיל? מי הנבל?

ונאמר ההר אינו הר
נאמר רק גבעה גבוהה
לא מרשימה במיוחד
למעט אותו פרח אחד

מסטיקים בטעם לפגם,
גלידות בטעם לפגם,
סוכריות בטעם לפגם...
המכירות היו מסחררות

בשרשרת אינסופית
של ידיים אחוזות
את ואני
רק שתי חוליות

רק נויה מתגלשת במגלשה האדומה של הקטנים.
היא מטפסת על הסולם הירוק,
שלב, שלב -
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש

נויה אוחזת סלסלה סגלגלה
עם קישוט של מלמלה תכלכלה.
בתוך הסלסלה היא שומרת את אוצרותיה:
קוץ יבש, חלוק נחל יפה, קונכית של שחריר

נויה אוהבת חיות. רק עכברים היא לא אוהבת.
אתמול בבוקר נויה ראתה עכבר אצלה בחדר.
"אבא", היא צעקה, "יש לי עכבר בחדר!"
אבא של נויה נכנס לחדר של נויה,
ראה את העכבר, ואמר, "נכון."

בין המבטים שננעצו בה
היו סוגים שונים:
היו שם מבטי מבוכה ומבטי ציפייה,
מבטי חמלה ומבטי אכזבה,
מבטי עידוד ומבטי אדישות.

אבא של נויה הסביר לה פעם
מה זאת אומרת נויה.

סבתא עליזה אמרה פעם לנויה,
שהיא הייתה פעם
אימא של אימא של נויה;
אבל היום היא בעיקר הסבתא של נויה.

ביום הראשון של נויה בגן
היא הביאה את מיכה,
שיהיה לה עם מי לשחק
אם היא לא תמצא חברים.

מיכה וגדי הם זוג נשוי באושר;
כשדודה רלי התחתנה עם דוד דודי
נויה החליטה שגם מיכה וגדי מתחתנים.

נויה חושבת שדניאל נורא יפה,
כל הסבתות והדודות וגם כל הגננות
אמרו לנויה שגם היא יפה מאוד.

כשנויה הייתה קטנה
ולא הייתה נרדמת בלילה
היא הייתה קמה מהמיטה
והולכת לחדר של אבא ואימא שלה
ומעירה את אימא שלה
אבל בשקט, בשקט.
בשביל שאימא לא תתעורר.

אחר כך הן משחקות בכאילו.
בכאילו נויה היא הנסיכה
וסבתא עליזה היא הנסיך.

בתמונות מפעם
את תמיד נראית
יפה כל-כך.

הרחק בדרום יש ערים אחרות
ערים נוצצות זקופות וגאות
היא, רק תן לה צ'אנס בשקט לחיות
אלה כל הדרישות

חרש אני רוצה לפתוח את הארון
ולהוציא ממנו את הפיג'מה.
חרש אני רוצה להחליק לתוכה.
מעט מעט אני רוצה להישכב
על המיטה בחדר החשוך.

אם ייגה האור בעינייך
בבוהק החמה
את תיעורי משנתך
וחלומי ייגוז

אחר כך אני ארצין ואזכיר לך
את החברה שלך
ואתה תגיד לי שזו חובתו הגנטית של גבר
להפיץ את זרעו,

על שמשת החלון של האוטו של גונדי.
טוב, זה לא שזה נותן לו משהו.
אי אפשר לחנות עם זה בחניית נכים,
בטח ובטח שלא באדום לב




אל הארכיון האישי (19 יצירות מאורכבות)
ניתוח אישיות
נומרולוגי על פי
מספר כרטיס
האשראי שלך
-חינם!


תרומה לבמה





יוצר מס' 34204. בבמה מאז 18/4/04 14:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבארי שחר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה