|
זרעת בי זרעי תרעלה,
שהצמיחו עברה וזעם.
|
גווי הלח, עיני הדומעות
דובבו תוגת מדרכות.
פנס דימם בטיפות נוצצות
|
רוצה למרק חטאים
אך אין בי חרטות -
|
גם לגעגוע
יש מועד שימוש אחרון.
|
סערות אינן חולפות.
הן מתחפשות לשחפים
התרים בצריחות עגבים,
אחר ערגות של גבהים.
|
הן לא עוצרות לעולם.
הן לא נעות על פסים.
איש לא יודע מאין,
לא נודע גם מקום קבורתן.
|
|
|
זה היה נפלא
כשהכל התחיל,
הייתי מעריצת
פרנקי רגילה. אך
הכל נגמר כשהיתה
לו התכנית
להתחיל לעבוד על
איש שרירים.
עכשיו הדבר
היחיד שמביא לי
תקווה הוא אהבתי
לאידיוט
מסויים. וורוד
אצבע את עולמי
נותן לי מפלט
מהסבל והכאב
מתוך הופעת
הקרקע, תרגום
לסרט קאלט
פופולארי |
|