|
זרעת בי זרעי תרעלה,
שהצמיחו עברה וזעם.
|
גווי הלח, עיני הדומעות
דובבו תוגת מדרכות.
פנס דימם בטיפות נוצצות
|
רוצה למרק חטאים
אך אין בי חרטות -
|
גם לגעגוע
יש מועד שימוש אחרון.
|
סערות אינן חולפות.
הן מתחפשות לשחפים
התרים בצריחות עגבים,
אחר ערגות של גבהים.
|
הן לא עוצרות לעולם.
הן לא נעות על פסים.
איש לא יודע מאין,
לא נודע גם מקום קבורתן.
|
|
|
מכירה את ההרגשה
שאת קוראת משהו
ממש טוב -
ומתחשק לך לשבת
לכתוב, ואז שאת
מתיישבת מול
הדף/מסך המחשב
את מבינה שבעצם
רק התחשק לך שמה
שקראת יהיה תחת
השם שלך? אז זהו
בדיוק. |
|
