|
זרעת בי זרעי תרעלה,
שהצמיחו עברה וזעם.
|
גווי הלח, עיני הדומעות
דובבו תוגת מדרכות.
פנס דימם בטיפות נוצצות
|
רוצה למרק חטאים
אך אין בי חרטות -
|
גם לגעגוע
יש מועד שימוש אחרון.
|
סערות אינן חולפות.
הן מתחפשות לשחפים
התרים בצריחות עגבים,
אחר ערגות של גבהים.
|
הן לא עוצרות לעולם.
הן לא נעות על פסים.
איש לא יודע מאין,
לא נודע גם מקום קבורתן.
|
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
