|
זרעת בי זרעי תרעלה,
שהצמיחו עברה וזעם.
|
גווי הלח, עיני הדומעות
דובבו תוגת מדרכות.
פנס דימם בטיפות נוצצות
|
רוצה למרק חטאים
אך אין בי חרטות -
|
גם לגעגוע
יש מועד שימוש אחרון.
|
סערות אינן חולפות.
הן מתחפשות לשחפים
התרים בצריחות עגבים,
אחר ערגות של גבהים.
|
הן לא עוצרות לעולם.
הן לא נעות על פסים.
איש לא יודע מאין,
לא נודע גם מקום קבורתן.
|
|
|
יודע מה? ים.
ים. נחצה ים.
ולא את הכנרת.
ים סוף הולך?
ניקח אותם
למצרים בשביל
זה. גם נבנה
פירמידות, מצטלם
יופי.
הקופירייטר של
אלוהים בישיבת
קריאטיב מביא
עלינו את פסח |
|
