|
בת אל סולומון, בת 16, ילידת 1992 מקריית מוצקין.
האמת שהיא גילתה
כאבה לה
היא לא ציפתה
להתאכזב שוב מאנשים
|
חיוכים שפזורים
חיבוקים שעוטפים
מחשבות שרצות
זיכרונות שעולים
|
הדרך שוב נעלמה
מגששת באפלה
מחפשת תשובה
|
היא ישבה שם
על החוף
הביטה בגלים
שמתנפצים לעבר
|
מנסה למצוא ת'דרך
שתוביל אותי
אל מה שהיא
ולחזור לתקופה יותר טובה
|
מערבולת
לא ברורה
שסוחפת ולא מרפה
|
היא הרגישה את זה
כמו סכין חדה בלב
אחרי כל כך הרבה מאמצים
זה קרה...
|
הם מאיצים בה
אומרים תמהרי
בזבזת הרבה מחייך
עכשיו תיהני
|
אני רוצה לרוץ
לאורך החוף בשקיעה
להרגיש את חום האהבה
לנשק אותך כמו בפעם הראשונה
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בנות הן כמו
מכונות כביסה:
לא משנה כמה
תנסה לא תצליח
לתקשר איתן, אם
תעזוב אותן הכל
יכול להתפוצץ
ולהישפך על
הריצפה, אם
מעצבנים אותן הן
מתחילות ללכלך
ובעצם הדבר
היחיד שהן טובות
בו זה כדי לפתוח
את המכסה שלהן!
DSI |
|
