[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אסנת טל

אל היוצרים המוערכים על ידי בת מנוח
This is it.
Nothing more.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חוסר אונים
יצאתי מהתחנה, מבולבלת לגמרי, התפללתי שתיפול עליי משקולת
ענקית ותמחץ אותי כמו בקבוק של מים מינרלים. ידעתי לאן אני
הולכת מכאן - הביתה.
לבד.

זכרונות
אתמול הייתה לי מסיבת יומולדת 10 (לא בתאריך האמיתי).
זה התחיל דווקא טוב.
כולם הגיעו, התיישבו, וחיכו לאקשן המפתיע ולתכנית האומנותית של
הערב.
ואז זה התחיל. אורות, חושך ושירים אופנתיים ברקע של אייל גולן
ו/או אקווה.
"I'm a barbie girl, in a plastic world.

מכתב
מה שלא כתבתי בפתק ששמתי בכותל ואולי הייתי צריכה (ומה זה
מעניין אתכם בעצם)

מכתב
אולי שחקנית טובה אני, אך אתה הוא הבמאי. אני משחקת לפי
חוקייך, לפי תגובותיך. אתה קובע את חוקי המשחק. משחק החיים.
אני משחקת כל עוד זה לא מזיק לאף אחד, חוץ ממני. עד עכשיו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקשתי לצייר לב אדום במחברת,
רק עיפרון אפור היה לי

פארודיה
ממש רציתי לשמר לך את השפתיים
כמו זקנות, בכוס של מים

חמשיר
על הספה בדירה זכורה לי נשיקה

וידוי
התמלאו עיניי בעייפות מוחלטת,
דקרתי אותי במקל
וקרסו רגליי.

מקום
כלאה אותי בחומותיה
ולא נותנת לי מרחב,
מקבעת אותי במקום
ומפסיקה אותי ללחום

יחסים
אני רוצה לנער אותך בכל הכוח
שתבין סופסוף על מה אתה מוותר
ואתה מתנער, אומר "תני לי מנוח"
לא יכולה להלחם בזה יותר.

כמיהה
פיסת המידע תעשה אותו עגום
למרות שסודי כלל אינו פגום

פנייה חדה ימינה
מובילה להמשך השבוע

תחושתי
כחולת סרטן, עומד מולי הזמן
ונגמר לאיטו

כעס
אין זה משנה
אין פה שום אדם...

אהבה
אתה על קשרים בשיער מתלונן
רוצה להשאר, חייבת להתכונן...

גורל
לא נשאר ממני דבר
מלבד חדר נטוש
לא נותר בו דבר
רק נותר - ללא שימוש

יחסים
נפטרת מאהבתי אליך
ממנה נועדתי לסבול.
עור של פיך רך - מתקשה
ואוזניים אדומות מכעס נאגר.

ניצוץ זעיר על מרקע שחור
פתח יציאה מתוך בור
במבט צמא הנישא למעלה
מפנה ראשו וממשיך הלאה

יחסים
שלמרות שלא שאפתי
הגעת רחוק,
למרפסת
עם הסיגריה,

נוסטלגיה
אוצר היית לי
ואקח אותך איתי
כל הדרך אל העתיד
בו אטמון אותך עמוק בתוך אדמת ליבי

עצב
כבר לא נפגש בנחמיה 20
בקרוב הם את הבית הורסים...

מקום
לא חש פסיעות,
צעדים מטפסים בקומות

כמיהה
בבועה,
העשויה בטון קר
עודנו תינוק חסר שיער
המתייפח,
בין קירות אטומים, נשבר ונגמר

אכזבה
רציתי שיאהב אותי כמו שאני,
שיאהב אותי כמו שאני
אותו.

שונאת אותך, שונאת אותה
שונאת קנאה, שונאת שנאה...

מחאה
אתה יכול כל כך להרגיז לפעמים
ממש לדרוש סטירה בפנים
ואחרי זה גם תעלה דמעה
שתחייב אותי לנחם בנשיקה

אמונה
אמונה,
זה המקום שבו השכל הישר נגמר.

אכזבה
כמו גלי קצף הים שלא נגמר, שהם היחידים המתוקים,
גם המלח תמיד נשאר- מה שזורים על הפצעים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
כך החל המסע אל ההר על שם הגברת אלמגור...


לרשימת יצירות הצילום החדשות
פורטרט
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נוף
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה
הלו, בובה!

חיית מחמד
אל היצירה
טאז גזעי אצלי בבית. הנה הוכחה.

צמד תמונות
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נוף
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
עט
אל היצירה

רישום
אל היצירה

דיו שחור
אל היצירה

אקריליק
אל היצירה

על נייר
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
אני מחפש צרות


אחד שלא אוהב
שמנות


תרומה לבמה





יוצר מס' 37369. בבמה מאז 22/6/04 0:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבת מנוח
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה