|
בת מלכה {כן זהו שמי:),זה לא כינוי,פשוט כמו בן רק
בת},
צברית,חיפאית,ילידת 1983.
באחד האמשים,
נצטלבו דרכנו.
|
אני ישראלי,
מה שאני רוצה,
מגיע לי,
כאן ועכשיו.
|
מראה, מראה שעל הקיר, חבל שאת תלויה ושותקת.
|
חיים נכנס אל תוך האקווריום.
|
בוקר,הפלאפון משמיע את קול השעון המעורר.
|
חודשיים חלפו מאז עברתי לגור בבניין בו גרים אנשים בסדר
תרבותי, שיהיו בריאים.
השכן שלי, חוסם לשכנתי את החנייה.
שכנתי זורקת את הזבל מלמעלה, אל הקומות הנמוכות.
|
ב"סופר נח" השכונתי שלנו,
יש הכל מהכל.
|
תבניות,
תבניות,
למדנו לחשוב בתבניות.
|
שעת צהרים,השמש עם קרנייה החזקות האירה את דירתי השכורה.
|
כותרות החדשות, כותרות של הפחדות
|
אם את רוצה לעבוד כאן, אסור לך לבוא עם מכנסים.
|
כשיש לך את החלום הרצון, היכולת לממש את החלום, אז יש שיחשבו
שזה פשוט.
|
אבא,
למה אתה מוריד את הכיפה לפני שאתה יוצא מהבית?
שאלה אותי היום בתי הודיה, בת החמש עשרה.
|
השנה עומדת להסתיים, בקרוב.
|
מצמרר,
בלתי נתפס,
בלתי נסלח,
בלתי נשכח
|
הזמנתי לי פריט מתוך אחד מאתרי האינטרנט.
חודש חלף והנה הדף לקבלת הבגד הגיע אל הדואר.
|
ימים,
לילות,
שעות,
דקות,
חלקיקי שניות,
הם חופרים מתחת לאדמה באין מפריע.
|
נתקעתי בקומה מינוס שתיים,
גלמוד,
במעלית.
|
חתיכות, חתיכות.
לאסוף את הכל.
|
הימים עברו, חודשים חלפו,
שבתי הביתה למדינתי האהובה לאחר טיול בארץ רחוקה..
ביום שטוף שמש נפגשתי עם חברתי הטובה דניאלה, ישבנו על שפת
הים, הזמנו ארוחה טעימה והיא שיתפה אותי באשר ארע בחודשים בהם
לא התראנו.
|
יום חמישי,
היום לפני כעשר שנים, אשתי עלמה השחורה ואני נישאנו.
|
כתבתי פתק,
פתק לאלוהים.
ביקשתי ממנו ש...
|
שבוע חדש החל בקול הגשם והכפור. היום יום שני, כהרגלי אני שבה
מעבודתי בצעידה של כמחצית השעה, קצת לזוז אחר יום של ישיבה לא
יזיק לאף אחד וודאי שלא לי. כמדי יום שני, אני רואה את אחת
מדיירות הבניין הסמוך.
מביטה מסביב חוצה את הכביש
|
חודשים חלפו מאז ישבנו במסעדה
|
צהרי היום,
ישבתי וחיכיתי.
נשענתי על ספסל העץ החמים.
|
אתה מריח,
האמת, לא ממש בטוח שאתה אשר קורא מילים אלו מריח,
אולי עברת ניתוח פלסטי להקטנת האף.
|
היום יום הביל, חם ולח.
זיעה נוטפת מדש חולצתי.
|
הבחירות שלי הופכות אותי למי שהנני ולמי שאהיה.
|
נכנסתי למרפאה, התיישבתי. חלפה רבע שעה, הדקות המשיכו לחלוף
המתנתי בסבלנות עד אשר סוף סוף יגיע תורי ושאוכל להיכנס,
לחדרה של הרופאה.
|
הימים חולפים,
בלבי משאלה ואני ממתינה.
|
בתכנון,
בניית מעון,
650 מיליון שקל עבור מעון חדש לראש הממשלה.
|
רשימת מילים,
שנכתבו יותר בדפי החדשות,
בשנה החולפת
|
זה בא בתקופות,
לעתים הוא התאים במדויק.
לפעמים הוא לחץ והיה הדוק יתר על המידה,
ואז באחד הימים הוא פשוט התרופף, השתחרר, נפל ונעלם.
|
אביא זר חמניות,
להאיר ביתי קצת אחרת.
לא בכל יום,
רק לעיתים,
גם זר פרחים עולה כסף.
|
יש אבן דרך,
יש אבן רוצחת.
|
אדם מחפש משמעות,
תר אחר אהבה,
אם זאת אינה מתאימה,
תהה מישהי אחרת.
|
אהבתי בחיי באהבה תמימה.
אהבתי וחדלתי,
ישנם אנשים אשר משתנים לרעה.
|
ישנם אנשים בימינו,
אשר האהבה בשבילם,
היא זיווג כלכלי.
|
אומר שהוא אוהב אותך,
משחק בך כמשחק.
אל תאמיני לו,
הישארי לבד.
|
את,
אתה,
שניים מאוחדים,
אהבה אחת.
|
אני חסר תואר,
לא השלמתי את השכלתי,
לא אוכל לדעת הכל,
גם אם יהיה לי תואר.
|
אוכלת אוכל,
מכל הארצות,
מכל העדות.
|
אל תחשוב על מה שאין לך,
תחשוב על מה שיש לך.
|
אני פשוט חושבת על נושא,
ומתחילה להקליד,
זורמת עם המחשבה,
יחד עם דעתי.
|
פעם אחת היא התקשרה,
הוא לא הקשיב.
בחר לאטום ליבו,
היה אידיוט בנפשו.
|
הוא מביט בי מלמעלה,
אין לו מכונית.
|
אין לי מדינה אחרת.
יש במדינתי הכל מהכל.
|
עוד שבוע,
עוד חודש,
אירופה תחזור לתרדמת.
|
אישה טובה,
ידעה להתנהג,
כל הסביבה אותה אהבה.
|
הכרתי פעם מישהו,
איש רע.
אשר מחק את קיומי,
כאשר ראה אותי עם חברתי,
עדיין המשיך לדבר בגוף יחיד.
|
יהודי לרוב הולך אחר כסף,
השאר לא מעניין.
קראו עובדות,
רוב העשירים בישראל לא תורמים כסף.
|
אלו החושבים,
אינני מתכוון לבעלי החיים,
אלא אליכם בני האדם.
|
שכן ושכנה נפגשו לשיחה.
אני: אין לי אלוהים.
הוא: יש לי אלוהים.
אני: אלוהים מסתכל עלינו מלמעלה וצוחק.
|
בני אדם אלופים בהשוואות.
נדרש מינימום של שני אנשים בכדי להשוות.
אדם אחד קנאי על שקר,
אדם שני, שקט וותרני.
|
רשימת אזהרות נפרסה אל מול עיניי:
אל תעשנו,
אל תשתו,
אל תהיו עם עודף משקל
|
איש חכם אמר מזמן,
"אל תשפטו פן תישפטו".
|
היא קוראת בשמחה,
היא אומרת בצהלה,
"אם אין אני לי, מי לי",
משפט כה חזק וכה נכון.
|
אני שהייתי,
נותרתי עודני.
לא כאתמול שלשום,
אלא עם פנים חדשות בבוקר יום חדש.
|
צועדת הנני,
הולכת עמכם, ביינכם,
אתם חוששים ממני,
אני כאוויר לנשימתכם
|
אני והצל שלי ביחד הולכים,
פוסעים על שפת הים,
ממשיכים בדרכנו
|
התחלת התנחלויות,
בכייה לדורי דורות.
במקום להשקיע בהתנחלויות,
להשקיע בחינוך.
|
אני שמאלית,
חלק מהתקשורת פירגנה.
|
אל תתגייסו לצה"ל,
אל תהיו פראיירים.
|
אנשי השמאל,
הבאתם להם רובים,
הם רצחו בנו.
|
אנשים,
אנשים,
בני אדם.
אלו שמאלים,
ההם ימניים.
|
השואה היתה,
הם מכחישים אותה.
מדברים איתם בהסכמים,
הם מכחישים את השואה.
|
השבוע,
כל זוכי המכרז לדיור בעפולה, היו ערבים.
|
מה חדש?
התחתנת או חלילה נשארת רווקה.
רווקה נורא, בושה נוראה.
ילד, ילדה, הספקת?
|
משהו בי נשרף,
נשבר,
נרמס,
הלך לעולמי עולמים.
|
ארצי אל דמי לך,
יובש וחיוורון אחזו בך.
עינייך מזילות דמעות דם הנרצחים.
אפך חנוק מריח הנופלים.
|
אתה, זה ההוא.
ההוא זה אתה אשר
משתקף אל דמותך,
במראה.
|
הם מסתכלים
על המשקל,
על הגובה,
על הפנים,
על העיניים.
|
כבו את המחשב,
עצרו בעמוד בתוך הספר.
|
בוקר טוב אנגליה,
אזרחי בריטניה קמים לאור של בוקר חדש.
מדינתם יצאה מהאיחוד האירופי,
מדינת יצאה מכפיית אכלוס המהגרים המוסלמים על אדמתה הנוצרית.
|
בחורה מכונסת,
שרויה בעבודה.
|
אנשי הפוליטיקה אינם מקיימים הבטחות רבות.
דיבורים, דיבורים ואפס מעשים.
נהיר לי למי לא אצביע בבחירות הבאות.
לא אצביע לבנימין נתניהו, לא לאביגדור ליברמן, לא לנפטלי בנט.
|
לא אשתה חלב,
לא אוכל גבינה לבנה,
חלילה לי לטעום מאפה עם חמאה.
|
ביבי,
אפשר לאהוב אותו, אפשר גם פחות.
עוד שנה, גג שלוש לא יהיה מנוס מאישור התקפי על איראן.
|
ביחד ולחוד.
נפרדים ביחד,
נשארים לחוד.
|
בירה עכשיו,
בירה נוספת,
עוד בירה אחת.
|
עומדים מוטים,
בשני חצאים,
ביניהם יש דרך לחצות.
|
בלעה כדור אחד,
בלעה כדור שני.
הגיעה הרגע ובלעה כדור עשירי.
כדורי שוקולד טובים למצב הרקוב בו היא נמצאת.
|
החלטה התקבלה היום,
עוד אלף שקלים לכל חבר כנסת,
ארבעים אלף ומאתיים ותשעים שקלים לחודש לא מספיק לרוב חברי
הכנסת.
במקום לשמש דוגמה אישית,
חלקם משמשים דוגמה לבושה אישית.
|
במדינת החזירים,
השוחד משתלם.
|
הדמות הגיחה אל מולי,
הביטה.
קראה לעברי,
אל חשש.
|
הוקמה מדינתו,
במדינת אבותינו הקדומים,
מדינה יהודית.
כל יום נמצאת בתוך הימור דמי,
תשרוד או תושמד,
בידי מילארדי שונאים.
|
פרפר לבן התעופף לו,
כנפיו הלבנות נפתחו, נסגרו.
עצר לו,
עצרתי גם אני.
|
בעוד חמש שנים,
יוולדו עוד ילדים בעיר חיפה עם היקפי ראש נמוכים,
מאשר שאר ערי ישראל.
|
קיבלתי מתנה,
בקשה אחת,
משאלה אחת.
|
נשיא ארצות הברית,
חצי מוסלמי.
|
רציתי אותו גבר מושלם,
בחור טוב, אוהב ונאמן לי.
|
מחפשים קשר,
מסתכלים מסביבנו,
משדכים לנו,
מנסים דייט מהאינטרנט.
|
אילו הוציאנו מדמי שכירות
ולא עשה בהם שוויון דינו.
|
אנו הולכים ברחוב, בכיכר מצלמה.
נכנסים לאוטובוס, לצידנו המראה,
בכניסה לעבודה יש מצלמה, ברי שגם בעבודה, מעלינו, מאחורינו
ומכל הצדדים.
|
האיש ההוא,
הלך מהר.
הוא היה נמהר מהנמלה,
עקף את הזאטוט שרק החל ללכת
|
האיש הזה מביט בי,
בעיניו החומות.
מזיל דמעה, משתנק וממצמץ.
מסדר חגורתו ההדוקה, בין לולאות מכנס הג'ינס.
|
אנשים חמים, אנשים קרים,
ומה שביניהם,
כולנו נמצאים על הסקאלה.
|
ללכת לישון, לסגור את הדלת.
דלת מתנדנדת.
הדלת נפתחה, קמתי וסגרתי את הדלת.
נשכבתי במיטה
|
הדרג הצבאי,
המליץ, על הרג.
|
שמעתי אותו מגיע,
שמעתי אותו בא.
הבטתי מהחלון וראיתיו.
נעצר ומביט.
|
הולך לאטי,
חוצה את מעבר החצייה.
מכוניות עוצרות,
נעשה פקק תנועה.
|
דאע"ש מאיימים על כל העולם,
הם כמובן מאיימים גם על מדינתנו.
|
אתמול יצאתי להליכה,
כיף ללכת.
|
היום בו אנשים ילכו ברחוב ויתחילו ליפול אל מותם.
היום הזה סביר שיגיע. זה רק עניין של זמן.
המשיכו לאפשר להם לשאת את דגלם השחור,
המשיכו לאפשר חופש כניסה למדינתכם
|
הים לא אותו ים,
ישנה אסדה ויש גופות צבי ים על החוף.
מן הים נפלט חומר רעיל.
ילד מביט אל הים.
|
היא היתה כאפר לרגליו,
הוא לעולם לא הישיר אליה מבט,
מעולם לא שוחח איתה,
מבחינתו היתה כאבק חולף.
|
הכוכב העולה,
בבחירות הבאות,
כפי הנראה
|
להרים ידיים, לוותר.
הכי קל לוותר.
כשאף אחד לא מאמין בך וגם לא את בעצמך,הכי קל להרים ידיים,
להיכנע.
נתתי לתקווה לחלוף, החלום נגדע.
|
הוא דיבר אליו,
הוא חייך אליו.
הוא התייחס אלייו,
הוא דאג לו.
|
העולם הבא,
בו יש גן עדן וגיהינום.
אנשים מסוימים מתדיינים,
על העולם הבא
|
אקנה לי כוסמת,
אביא לי קינואה,
אורז מלא, לחם מלא.
|
מוקפת חומה,
מסביב לה ירוק.
זו אינה ירושלים,
שם אדמת הפלסטינאים
|
איפה העוגה,
כולם ממתינים.
|
הקיץ חלף,
תמה עונת הרחצה בים.
אין איש אשר נכנס למי הים.
המצילים בחופש
|
אישה בלונדינית מביטה בי מבעד לעיניה הכחולות.
שכחתי את שמה,
היא החלה לדבר איתי.
דיברנו ואז היא אמרה, "מה לך ולשואה".
|
שחרחורת פסולה,
משקפיים פסולה
|
וורדים אדומים,
עומדים באגרטל.
קיבלתי אותם, סמל לאהבתך.
מלאי ריח, מאירים את חדרי הקט.
|
אומרים שאהבה קיימת
רק צריך לתור אחריה בכדי שלא תלך.
הלכתי לישון והיא לא היתה,קמתי והיא עודנה איננה.
תרתי אחריה בין אנשים ולא מצאתייה.
|
עיני זוג עורבים בהו בו,
מבעד לחלון ביתו.
הוא רצה לסלקם, אך פחד שיזכרו אותו,
ויחזרו להטרידו.
|
היא היתה נערה בת שש עשרה,
אף לא בת שמונה עשרה.
|
חברתי המוסלמית
כך אמרה לי,
איפה שיש הרבה מוסלמים
יש הרבה פיגועים.
|
כשהייתי קטנה,
רציתי להיות חברת כנסת.
חלומי נגנז על ידי הרוע.
אני קוראת וצופה בחדשות,
מתעדכנת, נעצבת.
|
חובשת כובע על ראשי.
אנשים חושבים שאני בעלת סגנון נובורישי.
|
חום כבד שורר במדינתנו.
כל כך חם.
בני אדם יוצאים לאחר מקלחת קרירה, החוצה הישר לתוך כבשן.
אני רואה אותם הולכים, עטופים.
|
אישה מוכה,
הלכה והתלוננה על בעלה במשטרה.
נציג המשטרה כתב תלונתה "האישה טוענת שבעלה איים להרוג אותה".
הבעל נחקר באזהרה, ולפי חוקי המשפט, נאסר עליו להיות בקרבתה.
|
תפסיקו עם השנאה,
תפסיקו עם הקנאה שלעתים אף מבוססת על שקרים.
תפסיקו עם השיפוטיות.
|
חזירים,
משחקים בבוץ,
גונחים.
|
חיפה,
עיר הולדתי,
מרגישה מנותקת.
|
היא הייתה מאוהבת באהבה עיוורת, חד צדדית.
היא הייתה מאורסת לגבר מסומם, אך החליטה לחתוך ועזבה.
היא הייתה בקשר עם איש ששפט אותה לפי כמות הכסף שהרוויחה,
איזה הון היא מביאה לקשר, ועזבה.
|
והיה והייתי בליל אמש
וחלמתי חלום.
והיה והייתי,
ונותרתי בחלום.
|
הם מקיימים הפגנות,
נגד ממשלת ימין.
|
קמתי בבוקר יום שבת,
האוויר היה יבש וחם.
בן זוגי אריק, השכים קום והדליק את המזגן.
|
על כל דבר הוא דרש חצי חצי,
חצי חצי בשכר דירה,
חצי חצי בצמיד אשר רצתה בשלוש מאות שקלים.
|
אני צברית,
חצי מזרחית, חצי אשכנזית.
|
אינני פורע חוק,
אני משלם מדי חודש עבור החשמל,
נותרתי ללא חשמל.
|
כל יום,
בשעת בין ערביים קבועה,
אני יוצאת מדירתי השכורה.
|
"טובע בים",
קראו כולם.
הקמתי עצמי, ממקום מושבי,
הבטתי לכל עבר והתקרבתי אל החבורה, הרגשתי את דופק לבי מטפס
לגבהים, שאלתי "מי טובע"?
מי האיש אשר טובע".
|
טעם חמוץ,
כל דבר הרגיש לו חמוץ ומדכא.
על כל דבר הוא התאונן,
בפניו נראתה החמיצות.
|
הם נושאים בידיהם אבנים,
מספריים,
סכינים,
גרזנים.
|
היה לי טוב,
היה לי רע,
היה לי טוב ורע.
אין שחור בלי לבן.
|
יום שבת,
נשכבת במיטה,
שעת צהריים.
|
מרגישים אותו בכל מקום,
בתורים בסופר,
בחנויות הפרחים,
בפקק בין המכוניות
|
השמש זורחת,
שמיים כחולים, כמעט אין עננים,
יש תנועה חדשה באוויר ובקרקע.
|
ילד בלונדיני,
עיניים כחולות,
גזע משובח.
|
ילד קטן,
נמצא בבית המשפט.
|
יש לי חלום,
נראה די רחוק.
אני רוצה לכתוב ספר מתוק.
לדבר על אהבה ושנאה
|
היו להם הורים,
הם נשארו יתומים.
הוריהם נרצחו בשל היותם יהודים.
|
יתושה מעקצצת,
כל היום אלי נדבקת,
כל היום אותי עוקצת.
מספיק ודי, דמי הותר.
|
אנשי השמאל המתון כועסים על אנשי הימין המתון,
אנשי הימין המתון כועסים על אנשי השמאל המתון.
תתחילו לשבת ולדבר אחד עם השני,
כולנו בני אדם.
|
אני לא כותבת בעיתון,
כל עיתון והשקפת עולמו.
יש עיתון לאנשים בעלי דעות שמאליותנויש לאנשים בעלי דעות
ימניות.
|
כל אוכלוסיית המדינה טסים לחול.
הוא אמר והמשיך, ארבע מליון טיסות.
האזרחים התמימים קנו את שאמר.
|
אני פוסעת ברחוב,
כלב רב לקראתי.
|
בטן נפוחה,
בטן רגזנית,
הנה צץ לו פצעון על הסנטר.
|
אישה משתעלת,
מאדימה ומסוחררת,
איננה מעשנת.
בעלת שיעול חנק.
|
החרדים רוצים,
החילונים רוצים,
כולם רוצים כסף.
|
כסף יורד מן השמים,
אנשים מושיטים ידיים,
תופסים את השטרות.
|
רוקדת תחת עץ,
מתנשפת,
מסתובבת.
|
אמרו לי שהאהבה נמצאת,
שאינני מחפשת מספיק.
בין טינדר לפייסבוק,
ממשיכה להביט.
|
לא היה כלום כי אין כלום.
תפנימו ותבינו,לא היה כלום כי אין כלום.
תחזרו איתי ביחד לא היה כלום כי אין כלום.
וההמון קורא אחרי הכריזמט.
|
לא טוב היות האדם לבדו,
האדם הנו יציר חברתי.
מי שלא מנסה קשר, לבד נמצא.
|
לא יהיה לך מישהו טוב כמוני,
כי את מלמטה ואני מלמעלה.
לא יהיה לך מישהו טוב ממני אשכנזי מגזע עליון עם תואר, בית
וכלבה.
את סתם אחת, מהמעורבים, באת מעדות נחותות.
את, מוצא הסבים שלך בשנת 2020 חשוב מאוד בכדי לדעת מאיזה גזע
את
|
אתה חושב שאתה מלך,
עומד מולי ומגחך.
אז תקשיב לי ותסתכל בראי.
אתה ואתה ושכולם ישרתו אותך.
|
נהג נוהג במכונית על הכביש,
ידו אחת על ההגה,
ידו השנייה עסוקה במשהו אחר.
|
לא עצרתי סתם,
נטולת סיבה מהפסקת הכתיבה.
|
לוקח מספר שעות,
לא נכנס לאינטרנט,
לא קורא חדשות.
|
להרגיש מיותרת,
לחוש לא קיימת.
לפעמים זה נדמה שאני שורפת זמן.
משכורת נכנסת
|
תפרוץ מלחמה,
בין הקיצונים מבין המוסלמים לבין היהודים.
בזמן שילחמו ביהודים,
הם יפתחו חזית ללחימה בנוצרים.
|
לוויתן אחד גדול,
שואב גז מן הים.
|
יום שלם,
יום שלם אני מסדרת,
עדיין אין סדר מוחלט.
|
היה לי יום גדוש,
עבודה, עבודה, בלי הפסקה.
לי לאות, עייפתי.
|
לחפש זוגיות,
למצוא, להיות.
לעזוב.
לחיות את הלבד ביחד עם האושר העצמי.
|
לכו לקנות,
עכשיו ולא מחר.
מחר המחירים יאמירו.
קנו בית בצפון עכשיו, כשהמחיר עודנו בקו החוסר שפיות.
|
למדנו לקחת במקום לתת,
למדנו להתרגז במקום להיות סבלנים,
למדנו לשנוא במקום לאהוב,
למדנו להעביר ביקורת במקום לקבל
|
לעיתים,
רק לעתים,
אני מריחה אותם,
רואה אותם מתקרבים.
|
מדברים יידיש לא מתגייסים
לומדים תורה ולא נלחמים.
מישהו דקר לנו את הלב וסובב את הסכין עמוק בפנים
במדינת ישראל, חיי אדם שלא מתגייס שווים יותר מאשר אדם
שמתגייס.
|
בעתיד, כולנו יכולים להיות כאזרחים בתוך מדינה שכזאת,
במדינה הזאת קיימת מדיניות חלוקה מסודרת.
השכונות מסודרות לפי קטגוריות:
כחולי עיניים בנפרד מחומי עיניים
|
במדינת חלם,
איש הישר בעיניו יעשה.
|
רק על הקווים,
לא מעבר,
ככה הם רוצים.
|
ברקים ורעמים היו במהלך כל הלילה.
השמיים מאירים ומנגנים.
מזל טוב,
אני חוגגת,
מעולם לא חשבתי שאגיע לרגע המיוחל כה מהר,
מהר מאשר האמנתי.
|
מחייך,
חיוך גדול.
הביטו מה עשיתי,
איך הגדלתי תחרות,
איך הורדתי מחירים.
|
גשם כבד יורד האפלת הרחוב,
גשם ושכחתי לקחת מטרייה.
|
דאע"ש השתמשו בפחית.
להסתרת חומר הנפץ בהפלת המטוס הרוסי.
לא אתפלא
|
היום אכלתי עם חברתי במסעדה,
האוכל היה מעדן.
הדבר שערב לחך עבורי, היה החריף.
|
לו היה לי הכוח,
הייתי שוברת שתיקה.
לו היה לי הכוח הייתי גורמת למלחמה,
הייתי משנה.
|
מנפחת בלון.
נושפת ונושפת לתוכו אויר.
הבלון גדל וגדל.
|
מסודרים כחיילים,
נוכחים עומדים, ישרים.
|
לא כל יום הוא חג פורים,
אבל בכל יום אנו עוטים על פנינו מסכות.
|
גילי הכה את חברתו צילי,
מכה נפשית.
גילי מעולם לא הרים את ידו על גילי,
אך הוא התעלל בה נפשית.
|
מפשפש בתיק,
המפתחות אינם.
|
לא איבדתי את תקוותי לאהבה,
נרשמתי לאתר הכרויות.
פנו אלי גברים מכל מיני סוגים.
|
מר אינקוגניטו
שנה מעט את משנתך.
|
חסן נסראללה,
הרגנו לו את בנו במהלך התקלות במארב.
הוא רוצה להשמיד אותנו בלי קשר לכך שבנו נהרג.
היום הוא אמר שיש לו פצצה גרעינית, למעשה מיכל האמוניה בחיפה.
|
עכשיו ערב, בקרוב יבצבץ הליל.
מחר הוא יום אחר.
|
מתעוררים בבוקר,
אוכלים ארוחת בראשית יום,
יוצאים מהבית ופוסעים לכיוון העבודה.
בדרך נתקלים במציאות הזויה,
מקום מרכזי, בעיר חיפה.
|
מר סגלגל ומרת עכברה, חיים מאחורי חומה.
מר סגלגל הנו יצור פיקח, מפקח לתפיסתו, על מדינת החלמאים ביד
קשה של הפחדה.
בינו לבין עצמו יודע מר סגלגל, שהציבור נאכל היטב בפחד, מעוור
את עמו בקריאות "אם לא אהיה שליטכם, יומכם האחרון קרב".
|
קוראת את מבזקי החדשות,
השכלתי להבין הכותרות מלחיצות,
בעלות מימד שמאלי וימני.
|
בני האדם שרויים בתוך משחק קצוב בזמן.
כל אדם בעל קלף מיוחד,
אליו נלווים קלפי סימני השאלה.
|
אני שוכבת במיטתי.
בטני מקרקרת,
לא אקום כעת כדי לאכול,
השעה מאוחרת.
|
ילד קטן,
נמצא בבית המשפט.
ילד קטן ביצע עבירה,
נותנים לו הזדמנות שנייה, שלישית ואף רביעית.
|
אין במדינתנו יחסית לשאר העולם הרבה הפסקות חשמל,
בגלל שלא יורד אצלנו הרבה גשם.
|
מתבכיינים,
מוצאים את השלילי.
|
פעם הייתה, עכשיו היא איננה.
נכתב עליה הרבה משמאל ומימין, קיתונות של ביקורות,
שבחים ודברי בלע.
כוחה היה מושא להערצה, עד אשר התחילו לנגוס בה.
|
נאצים, יהודים.
יהודים, נאצים.
העלמות תינוקות,
חטיפות.
|
מישהו ניצל אותי,
שרף לי את הלב.
ניצל ולקח.
עקר ממני את התום.
|
אני חושבת ולא מצליחה להבין.
למה אני, כמוני רבים אחרים, משלמים בצורה עקיפה לחברת הכנסת
חנין זועבי וחבריה לסיעה כסף.
למה מגיע לאנשים שמבקרים משפחות של מרצחי יהודים, כסף מהמדינה.
|
נפרדתי,
לעתים לא כל כך כואב להחליט להיפרד.
נתתי הזדמנויות,
אדם שמתחשבן, יודע קמצנות.
|
בימים שקדמו למלחמת יום כיפור הדרג הצבאי המודיעיני טען שיש
סבירות נמוכה,
למלחמה בקרוב.
|
פעם לפני שנים רבות,
אנשים בארץ השתמשו בה רבות,
משנה לשנה, היא הלכה ואבדה,
אף הוצאה מהלקסיקון ומהשפה המדוברת, סבלנות.
|
הכי קל בעולם,
לטבוע בחולשה,
להיסחף עם הגלים,
אל עבר מעמקים אבודים.
|
גבירותיי ורבותיי, סופגניות.
חג חנוכה הגיע.
מדי יום במהלך החג אשר קרב לסיומו,
הלכתי לעבודה, דרך חנות לממכר סופגניות,
התור השתרך מפנים החנות, עד שפת הכביש.
|
מדליק סיגריה,
מעשן.
עדיף סיגריה מאלכוהול וסמים.
|
מחבל מסתובב חופשי בארץ,
אזרחים משנים את אורח חייהם ובצדק.
המשווים בין תאונות דרכים והסיכוי למות מהן
מאשר להירצח מירי של מחבל, כנראה תלושים מחיי האזרחים
|
אני חותכת סלט מרנין,
אני מכינה סלט טעים.
|
סליחה,
סליחה מכם ששת המילניונים היהודים שנשרפתם בשל יהדותכם, בגלל
הצורר הנאצי היטלר
|
כולם רוצים כסף,
אף פעם לא מספיק.
אחד למחייה,
שני לקריאה,
שלישי להזיה.
|
אכתוב ספר,
מאוד פשוט,
מאוד קולע.
ביום מן הימים הספר יעשה.
|
ספר מונח לידי,
אקרא ואחכים.
|
היום נקלעתי לסצנה מביכה.
הלכתי לסופר, הכנסתי מוצרי מזון אל סל הקניות,
כאשר סיימתי להכניס את הפריטים מהרשימה,
הגעתי לעמוד בתור לקראת תשלום לקופאית.
|
עכשיו שקט,
לא ניתן לשמוע,
סתמו לאזרחים את פיהם.
|
קדים קידה,
משתחווים עבורו,
מתפללים שיופיע שוב ושוב,
מדי יום מחדש.
|
אני מרצה,
אני דובר דבר מה.
אנשים מתקהלים סביבי כאילו הייתי יהלום מלוטש ונוצץ.
הנוכחים באולם, מקשיבים, רושמים, מקליטים, מסריטים.
|
עוד יום חולף,
השבוע מסתיים
והברז עודנו דולף.
|
עומד עירום,
אל מול ראי.
עירום כביום היוולדי.
הבטן מבצבצת ממני
|
עושה מה שבא לי,
משאיר את הזבל מסביב לחוף.
נדחף לראיון בטלוויזיה מעוות את הפנים,
מה כבר יעשו לי.
|
הולך על החול,
משאיר עקבות,
כפות רגלים ואצבעות.
|
במדינת היהודים,
יש קבוצת אנשים אשר בוחרים להקשיב וליישם את תעמולת דאע"ש
והשהיד.
|
בחור ובחורה,
נכנסים לפאב.
הם מתיישבים,
הבחורה מבקשת לעבור ולשבת בצד.
|
פגעתי במישהו,
אבקש סליחתו.
אשתדל לתקן את הטעות, שנעשתה
|
גשם מתדפק על חלוני,
אני מביט מהחלון,
ברק ורעם,
פחים משוטטים, מרקדים ברחובי.
|
סעו לגרמניה,
תרדו מהארץ.
בגרמניה הכל יותר זול, הדיור, המזון
והחיים עצמם.
|
הן היו שתיים,
שתיים ולא יותר.
הן היו בקשר רופף,
כאשר הצעירה ביניהן ביקשה לחזק את הקשר
|
יצאתי מפייסבוק,
לא אחזור לשם.
פייסבוק מאשרת סרטי שטנה לגזענות,
היא מורידה אותם ואיננה מונעת אותם.
|
קניתי פעמון רוח צבעוני,
תליתי אותו במקביל לחלוני.
|
הם נראים כצללים.
צללים ללא גוף.
גופים נעלמים.
|
אני רוצה לצעוק,
אין מקום לצעקתי.
אמרו לי ללכת ליער ולצעוק,
אך שכחו שהיער מסוכן.
|
עוד יום חולף.
יום ששי השלושה עשר בנובמבר,
שנת אלפיים וחמש עשרה.
יום עצוב בצרפת.
|
אני הולכת,
הריח הגיע לחוטמי
|
ארצנו חווה בימים אלו קור סיבירי.
קור עז עם אוויר יבש פולש לכל חלקי הארץ.
בכפור העז יצאתי להליכה.
|
קחי את הזמן,
הוא בידייך,
צאי הגשימי חלומותייך.
|
אחד הידוענים אלי פנה,
בואי כתבי דברייך אצלנו,
תהיי חופשיה בנושא הכתיבה.
קיבלתי הצעה
|
אקלף לי בבוקר בננה,
אוכל לי בשעה עשר גויאבה.
|
קניתי חולצה לבנה,
לבשתי אותה לעבודה.
|
בעברי הכרתי אנשים,
אשר התנגדו לקפיטליזם.
|
ליושבים בגולה,
אשר רוצים לחיות,
יש לי מספר המלצות:
תסגרו את הגבולות
|
"אני רוצה לרזות, להפסיק להיות כבד",
אמר לי קרוב משפחתי.
"אני רוצה לרזות, מה אני יכול לעשות"?
|
שבדיה לא השתנתה,
בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה ניטרלית,
וכיום היא לא בעד היהודים
|
כל יום הוא קם איתי, עם אורו המרצד.
שרנו יחדיו.
צרבנו יחדיו זיכרונות של שנים רבות.
עם הזמן שחלף
|
היא עזבה,
לא בכדי לחזור.
היא עזבה מספר פעמים,
אך חזרה בשביל לתת הזדמנות.
|
הרם ראשך,
הפסק בטרוניה,
בלי נהי ובכי,
חדל השתטחות על רצפה.
|
אישה,
יש.
גבר,
יש.
ילד,
אין.
|
שיפול על הדירה שלו טיל
שיפול טיל והלוואי יהרוג אותו.
שיפול על הדירה שלו טיל,
על המנוול שהסתיר אנטנה מעל בנין מגורים לשכירות וכולנו נאמר
אמן.
|
יום ששי,
מקשיבה לרדיו,
הקריינית, מאחלת סופ"ש נעים,
אני ממשיכה להאזין לה במשרד.
|
פעם השמאל הקיצוני היה אנטישמי ושיתף פעולה עם הנאצים.
היום השמאל הקיצוני במדינתו אנטישמי ומשתף פעולה עם החמאס.
|
אני שמחה בחיי,
בזכות דברים רבים.
|
בואי שמש חמימה,
הישארי כאן איתי,
לעיתים תאירי, לעיתים תחממי,
תמיד תהי.
|
ויהי בשנת 2071,
ויהיה בארץ תוהו ובוהו.
פערי המעמדות בארץ יעצימו ויעצימו.
והנה תיבת פנדורה תיפתח.
|
התלהבות,
תשוקה.
סקס.
הריון,
לא ליפול להפלה.
|
קול תקתוק האורלוגין נדם.
בביתי, כל השעונים מכוונים באופן סטטי לשעת חצות הליל,
אך לא באופן בלתי מכוון.
|
היוש מאמי,
מה ניש,
ביוש סבתוש.
|
שקט,
אסור לדבר על זה.
אסור לדבר על זה כי זה יעורר מהומות.
שקט אסור לדבר על זה
|
מיליארד ושש מיליון שקיות מהסופר נזרקות לזבל במהלך שנה.
האומנם רציני, בעיקר ששקיות לא מתכלות.
החוק החדש מצחיק, עשר אגורות תשלום עבור שקית אחת.
|
מטר על חצי מטר,
מעט בטון מורם מהכביש,
מפריד ביני לבין המכוניות שנוסעות.
|
תארו לכם מצב שיהיה יותר גרוע,
מצב בו יעלו לאוויר 2000 מזלטי"ם במקביל.
הצפון יבער והממשלה בתרדמת.
איפה האזרחים שמסכימים למצב ההזייתי בו חרדים ברובם לומדים
תורה
|
בגן,
הגננת אותי שאלה,
"מה תרצי להיות כשתהי גדולה"
|
אות אחר אות,
מילים משתלבות.
היצירה נולדת,
ההרגשה עילאית,
היצירה משתחררת לחופשי.
|
בין אם נרצה ובין אם לא,
כולנו שוגאים.
יש שגיאות שאותי מבלבלות.
אתם קוראים
|
בחור צעיר,
יושב על ספסל בתחנת הפרסומות.
מסתכל לשמאלו, נמצאת בחורה חייכנית,
מביט לימינו, רואה בחורה חייכנית נוספת.
|
השעון משמיע קול,
תיק תאק.
|
תכבדו ותחשדו,
אל תשנאו.
כולנו בני אדם.
|
אני מצלמת,
מדי שבוע, שבועיים,
לפחות תמונה אחת.
|
תמצית ימי חיי נשזרים.
במקום בו אדרוך,
ידרכו אחרי.
|
באמצע הלילה,
מיה שמעה את קולו "תעזרי לי, אני לא מרגיש טוב תעזרי לי".
מיה הביטה בו, נשכה שפתייה מדאגה, והשיבה "כיצד אני יכולה
לעזור לך?
|
תעשו משהו למען המדינה.
תתגייסו לצבא,
אם אינכם רוצים להתגייס,
תתנדבו בשירות לאומי התנדבותי.
|
תניחו לו,
למה אתם חושבים עצמכם אל מעל אלוהים.
האיש לובש בביתו חלוק,
צופה בלילה בחדשות.
|
אתה חושב על עצמך,
אתה חושב על עכשיו.
אתה מרגיש את הרגע ולא את המחר.
תמיד זה אתה, עצמך ולא אכפת מהאחר.
|
אישה הולכת לאיטה,
צעד אחר צעד,
נשימה קשה.
אישה פוסעת במעבר החצייה, מכונית עוצרת,
|
אנשים בעלי עודף משקל רב, אנשים כבדים,
לרוב הם אנשים שסובלים מבפנים.
השמנה לעיתים שכיחות היא בריחה.
|
לא מגיע לו את הפרס, הוא ימני.
לא מגיע לה את הפרס, היא שמאלנית.
אנשים השתגעו והחלו להתנהג כלפי בני אדם שמאמינים בדברים שונים
בגזענות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כרגיל, שכחתי את
הפואנטה של
הסלוגן
גרפומן
הסלוגנים
מודה |
|
