כמה דברים לי אליכם, קוראים וכותבים יקרים,

כמו המשפט האומר  ש "אם אתם כותבים, או מציירים או
רוקדים או שרים, נניח , מישהו כבר יגרום לכם להרגיש
רע בקשר לזה, זה הכל."

( סטיפן קינג )

אז אל תתנו לו!

אה, ועוד משהו.
תעשו לי טובה אישית, ותשתדלו                      
          ל ה נ ו ת     ב ח י י ם    ש ל כ ם !!

(תודה.)

חוץ מזה תקראו, תבלו ואל תשכחו להוריד את הזבל.
תזכרו שארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום
אבל מותר לאכול אותה  גם בערב.
תסתכלו אחד לשני בעיניים ואל תצחקו אם הן פוזלות.
זאת אהבה אמיתית.
תקחו את הזמן שלכם,
אל תהיו קשים עם עצמכם, תשתדלו לצחוק. על עצמכם ועל
בכלל.
שימו פס.
אני חוזרת , ש י מ ו    פ ס ס ס ס ס ס ס ס ס ס ס ס
ותכבשו את העולם  (אלא אם אתם נגד כיבוש.
במקרה כזה שילחו ברחביו שקיות אורז  לרעבים וקבלו
מחיאות כפיים).


אז...שלום לכל בית ישראל,
תשמרו על קשר,

בת קול  
(או דושה אם תרצו)

סיפור על ליה "אולי את מוכנה להזיז את התיק? ואת הרגליים? תודה, באמת! ". זקנה נמוכה ונרגנת התיישבה ליד ליה ומלמלה מתחת לשפם, " יש רק מקום אחד פנוי בכל האוטובוס הזה, וגם עליו אנשים ישימו רגליים! " היא נאנחה, והוציאה סנדוויץ טונה וביצה קשה.

הכי טוב קשה לי לתפוס למה אתמול כן והיום לא