|
שנת '84...
עכשיו בשלהי עידן התמימות שלה...
ומה יעלה בגורלה? ימים יגידו
אני
הולכת בין אנשים
אבל זה לא הם
|
יום יפה והכל פורח
גם אני
יש לי בחילה
|
אחד לוקח אותי
ואני על האדמה
|
גם אני רוצה מקום לברוח אליו לפעמים
|
ואני הולכת והולכת
מסתכלת מסביב, לפעמים נופלת
|
אחרי כל הזמן הזה
חשבתי שעברת לי
תמיד ידעתי שאתה נדיר אתה יודע
|
אתה אוהב אותי ואני אותך
זו אהבה מיוחדת, רק של שנינו
|
הלב שלי חצוי
וחצי אחד אצלך
|
ילדות שעברה לא נשכחת
וכל הרגעים היפים
עולים מול עיניי
|
יש את הימים האלה
בהם אתה מרגיש שאתה לבד
ואתה לא יכול להסביר לאף אחד מה לא בסדר
כי אף אחד לא יכול להבין
|
אני השתנתי
לאדם שאתה לא מכיר
ואולי גם אני לא
אתה השתנת
|
אני רק רוצה לשכב איתך
וזה משהו שאני לא אמורה להגיד כי אחר כך תדבר עלי כמו זונה
|
געגוע עמום למשהו לא מוגדר
אל הבחור ההוא או משהו מוזר
|
זה מין מעגל סגור שכזה
חוזר על עצמו כל הזמן
ואני כאילו לא יכולה לעצור
ועוד פעם אותו הדבר.
|
הנפילה היתה קרובה
הרגשתי אותה באה
נושפת לי בעורף
|
וכל מי שכבר שכחתי עומד על הדשא
וקולות של בכי חנוק נשמעים לפעמים
|
האור של השמש היה קצת נטוי
והעליה היתה קצת יותר ארוכה
|
ההוא מאתמול בלילה
לא יודעת איך קוראים לו
לא שאלתי
|
בחור שלא אהבתי
אני מתגעגעת
לילות אצלו במיטה
או על הרצפה
|
השלכת עברה ממזמן
והחורף כמעט ונגמר
|
הספר שלך מונח פה לידי
ליד הטלפון יש פתק עם מספר
|
רועדת
אולי זה מפחד אולי זה מקור
|
אתמול דברנו קצת
אפילו לא רק שנינו
איך אתה עושה לי את זה שוב...
|
אני לא יודעת עדיין אם אתה האובססיה שלי או לא. כאילו יש לי
כבר כמה אבל "כמה שיותר יותר טוב" לא?
אני לא יודעת, יש לי השגות על זה, אבל מי אני שאתווכח על דברים
שגדולים וחכמים ממני אמרו... בינתיים אתה גם, נראה לי
|
כבר חשבתי שהבנתי את הכל.
את כל מה שאני ומי שאני ולמה אני...
|
אתה לא אמיתי, אתה מה שאני עושה ממך
|
|
|
