|
בסתיו החלו מלחשים למטה עמוק עמוק איפה שהחשיכה נוראית
על הבגידה שאין לה מחילה
אימא אדמה כבר אין לה מקום בשבילו
|
לפתע אני צועדת
בגנים חדשים
אין צורך לסוכך על שבילים אבודים
|
הרגעים הכמוסים
נשזרו אל דקות חמימות
שהסתלסלו להן בחן בשעות היפות
אל רקמת ימים עדינים
|
מדי זית מהוהים לגופך
פניך בוהקות מזכירות או שלא
נשקך משתלשל מכתף רחבה זרה
|
תמוהים הם בעיניי החיים בעברו השני של הנהר
שם נערות מלהגות חופשיות מעצמן
משוחררות ממועקות ההבנה
|
המשמעות
האמונה
הכול נשגב מן הבינה
|
נוגעות בפניי
מרטיבות
מתישות
ומכאיבות לי בכל הגוף
|
רבבות של כובעי גרב צבעוניים
עשרות מטפחות רקומות וכובעי מצחייה הפוכים
תלויים על גולגולות קטנות וחיות
|
מרפה
השמיים מרחפים מעליי הזמן מרחף עמם
קוסמיות מופלאה סובבת
|
כינורי מפיק ללא מילים
תדרים נכונים צלילים חדים
|
ואילולא...
כבקסם
התמצקה לה
אט-
|
האמת האיתנה שלי
לא עושה עליך רושם
חדשות לבקרים
אתה מוצא בה רבבים
|
אט אט
נטולת שלמות
ארזתי מכלול עולמי בתוכך
|
עכשיו כשזה קרוב עד כדי מרחק נגיעה ואי אפשר לה
להסתתר מעצמה
האמת מכה בה במערומיה
|
היא שמאחוריי, שמלפניי, שמצדדיי ושמעליי
אני פוקחת עיניים רעבות מחפשת אותותיה בחלומותיי
סופרת את הרגע שבו אנמנם והיא תגיח לרגע
תרה אחריה בתוך קהל רועש הומה אדם
|
כמה נאדר הוא כמה נהדר
יצר גם בך חללים בדיוק לפי מידותיי
|
ימיו ספורים אני אומרת לך
עוד תחלוף לה גאוות נעורים
גם שלי גאתה בי באותם הימים
|
נדמה לי שהימים הפכו לשקופים
נראה לי שהזמן שלנו נמס לאטו
|
צירוף אותיות אינסופי קצר מלהכיל את האושר שנגע בי
ברגעים הקטנים
בין מבט לחיבוק
|
סובבים היו כבחלום
שניים הם ואחד המה
עלם חמודות ועלמה טובת עיניים
|
דלתות סתרים היו פותחות שעריהן בפנייך
שטיחי היקום וודאי היו מאדימים למראך
פרחי כל תבל היו קדים לקסמייך
|
שורקת מבעבעת
רותחת
שיטפון לוהט של רוע מתפרץ לפתע מלבי
|
לן על הסיפון לוחש לה שיר אהבה נושן
והיא מערסלת אותו בחיקה
מנדנדת אנה ואילך
|
זרה
צל ראשי המתרחק מהדהד לו
בחשיכה
|
פלאי הבריאה קרן-אור קסומה מבליחה בשמיים אפורים
נושקת ברכות אימהית לעינייך הזכות כאינספור שמשות זוהרות
שדולקות ששורפות כעת בעיניי הנעצמות המעושנות
|
חשבון נפש מודרני ומקלדת מרשרשת
הקשים מכניים נטולי סלסולים
סילוגיזם על דף וירטואלי
|
קורה לי שאני רוצה את לפרוץ את הגבולות הארציים
לנפץ את השלשלאות המדומות
לחוש את עקצוצי העונג מלווים בחבטות המפלה
|
שרצים של שגרה זוחלים
בשדה שיחד חרשנו
מטמאים בבוז
כל חלקת מציאות אהבים שהשקינו בגיל
|
|
|
"הלעיטיני נא מן
הכתום הכתום
הזה"
עשיו ליעקב
בגרסת במה |
|
