[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 LADY BLUE

אל היוצרים המעריכים את בת-אל פרץ

נולדה בשנות השמונים המאוחרות כשמדונה התחילה
להתעשת.
מרצה בחיים האלה עונש שניתן לגלגול הקודם שלה על כך
שלא הפסיק לדבר, טיפול בכתיבה.


Haven't laughed this hard in a long time
I better stop now before I start crying
Go off to sleep in the sunshine
I don't want to see the day when it's dying

twilight-Elliott smith




"הייתה נפשי צמאה לשירה,ושירות זרים לא השקיטוה.
הלכתי אל שיריי הקטנים, להשקיט צמאוני-
והנה פרחה נשמתם.
ואהי עוין את שירי, ואת נפשי שנאתי"

                                   (על כן- יוסף
צבי רמון)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ברגע של מבט אמיתי השעה כבר 4:00, נותרו לו רק עוד שלוש שעות.
זמן יקר, חזרה

"זה כמעט כמו מצב של שירזולים אבל יותר עמוק", הוא הסתכל עליה
במבט של תמיהה.

ראיתי אותך ברחוב לפני כמה ימים. אני ישבתי בבית הקפה ההוא
בפינה, ואתה נכנסת והתיישבת לך בשולחן עם זוית האור הכי
טובה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
ערסים, דמויי ערסים וכאלה עם הליכה של פרחות
לא מתעסקת איתם יותר.

בטח כיף להיות חתולה, אבל פרסית. ללכת בביטחון ובהתנשאות.

אהבה
היו לו בקבוקי "אהבה רצויה", אמר שהוא מתקיים מהם ומחתיכות של
מבטים ועיניים. אמר שזה גורם לו הכי הרבה אושר בעולם

הוא פה, הוא גם שם.
הוא עובר לידי, אבל הוא לא ממש כאן.

האמת תגיע כשאתה תלך

אז יכאב לי קצת, ויעבור. אני אראה אותך, אני אבכה. גם זה
עובר.
אני אשמע שהיית איתה, אני אזכר שאמרתי שאני אוהבת, והמבט הזה
שלך...

זו שעה כזו - של ריקנות.
לפעמים אני אוהב אותה, לפעמים אני מזמין אותה לבוא.

אני כ"כ רוצה להרגיש אותן, נופלות עליי לאט לאט,
חמות ואוהבות,הן היחידות שכן.

חלום
אתמול חלמתי עלייך והיית בדיוק כמו שאתה תמיד - מושלם.
אבל אני הייתי שונה, קצת יותר טובה,
לא כ"כ הצלחתי לראות, היה קצת מטושטש.
אבל יכלתי לקלוט שהסתכלת עליי במבט מלא באש!

נשימה ועוד נשימה, סוחבת בכבדות ומקווה.
נשימה ועוד נשימה, מנסה לעצור, ונדמה שמצליחה...

אם יש דבר אחד שלימדת אותי, זה לכבות את הסיגריה עד הסוף.
לא להשאיר ענני עשן קטנים שנכנסים לך לעיניים וגורמים לך
לבכות.

רגעים של סתיו, גם אצלי בלב - עלים נושרים, אתה עוזב.
אביב הלך, גם אצלי מועקה. בחוץ מחשיך מוקדם, אצלי חשוך נורא.

את שטיח.
שטיח טוב, אבל לא יותר מזה.

בין חמש לשש בשעות של חורף, אני והשקיעה, זה רגע משלנו. אף אחד
לא מבין ולא רוצה. שינוי גוונים, עצירת נשימה, ספירת מלאי
כוכבים וכל כך הרבה הקלה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני עם עיינים פתוחות-עצומות,
יכולה לעשות הכל, גם להרוג את השמש.

נחנקתי. הייתי בשליטה מלאה.

אם יש דבר אחד שלימדת אותי, זה לכבות את הסיגריה עד הסוף. לא
להשאיר ענני עשן קטנים שנכנסים לך לעיניים וגורמים לך לבכות.
אני מדליקה סיגריה, שואפת משהו מהמקל הזה, ואני לוקחת לריאות.
כמו שלימדת אותי, ומה שהבנתי בגללך - לקחת ללב זה לא טוב.

בוודאי התכוונתי ללכת, כעס והרס סביבי. לאן אלך אתי ואשמח?
הייתי. עליי ללכת מרוקנת, עם עיניים עצומות נגד הרוח, כשחול
נכנס לעיניי. אולי אז הייתי צודקת. התחננתי לשווא וטעיתי ביום
בו השתתקתי וצפיתי.

אז לא, אין על מי להשען




איש א: "שמעת
על הבעל שרצח את
אשתו וילדיו ואז
התאבד?"

איש ב: "איזה
מהם?"


תרומה לבמה





יוצר מס' 43635. בבמה מאז 25/10/04 22:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לבת-אל פרץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה