|
בת-עמי
כבר כשנכנסתי הבנתי שמשהו לא בסדר, ורד לא הייתה שם, במקומה
עמד מאחורי הדלפק בחור חדש שלא הכרתי.
"איפה ורד?" שאלתי את הבחור החדש והמאוד חתיך, אם יורשה לי
להוסיף(הרבה מחוץ לליגה שלי).
|
אני מנסה למצוא את שיווי המשקל
אך כל פעם נופלת מחדש
כמו כלב בלי רגל
|
אתה בא הביתה, מניח את התיק
ולי כבר שום דבר לא מציק
אני שלך ואתה שלי לעד, לנצח
|
את חושבת שאת חכמה מספיק להתמודד עם החיים?
הם יאכלו אותך בלי מלח.
עומדת על המדרגות ומעשנת.
מבטיחה לעצמך:
ממחר דיאטה.
ממחר אני אראה להם, גם אני חזקה.
את לא חזקה.
תתמוטטי!
|
כלבים הם יצורים מקסימים, מדהימים, יפים מבפנים ומבחוץ, נאמנים
ועוד ועוד ועוד.
|
היום הוא היה אצלי בבוקר, ב-8, העיר אותי מהשינה, הוא היה אחרי
משמרת לילה, הרגשתי קצת כמו אשתו, בעלי חוזר הביתה אחרי העבודה
ואני מחכה לו.
אבל אז הוא סיפר לי על ספירת הזרע שלו והמציאות הכתה בי שוב,
הם רוצים לעשות תינוק.
|
היה לנו כל כך טוב ביחד, לפחות לי היה טוב, הרגשתי שגם אתה
נהנית, ואז באה המלחמה הזאת והרסה לנו הכל. אתה זוכר איך הכל
התחיל? נרשמתי לאיזה אתר שידוכים טיפשי ושם הכרתי אותך. שלחת
לי תמונה שלך ונראית גרוע, לא יכולתי לדעת שאתה פשוט לא
פוטוגני.
|
"טייגר" נובח לצלילי אזעקת מכונית משטרה שעוברת, ובחילת
הבדידות מכבידה.
כל מה שרציתי הוא רק לחלוק את החיים עם איש מבין, רגיש וחכם.
|
רגעים שעושים לי לבכות מאושר
|
אני צריכה שתדע, יש לי מנגנוני הגנה, אני לא אדישה. למעשה, אם
ישנה מילה שהיא ההיפך מאדישה זו אני, בגדול.
אני אוהבת אותך.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
"...ואז החיילים
אונסים את הבנות
של הליצנים"
-סיכום "סיפורו
של ליצן", בלט
מאת פרוקופייב.
בחיי שזה מה
שקורה בבלט.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|