|
אני לא זוכר מה קרה אחר-כך, אבל אני זוכר טוב מאוד את מגעה
המלטף של המנקה הסקסית שליטפה אותי עם מטלית וסבון במשך חצי
שעה. אחחח, היו זמנים...
|
במדרגה הרביעית עצרתי למנוחה קצרצרה. אני לא ממהר לשום מקום,
הרי יש פה 1652 מדרגות, מה הטעם לרוץ את כולן ולא ליהנות מכל
רגע? אם ליבי היה חפץ בכך, הייתי עולה את כל המדרגות ברבע שעה,
אבל אני לא ממהר. יש לי זמן עד הצהריים.
|
זה אני, מאתמול. אתה בטח זוכר אותי, ירקתי לך בפנים לפני שבוע
ולפני חודש, וגם ביום כיפור. בכל פעם שהבהרת לי שאתה קיים
ושאני צריך אותך, ירקתי לך בפרצוף, כי אני לא צריך אף אחד
שיעשה לי טובות. אף אחד.
|
הרבה מים בטוח לא זרמו מאז. התקופה המאושרת בחיי. כבר לא היה
לי קר, ולא היה לי בודד. היא נהגה להסתכל לי לתוך העיניים,
והכל מסביב היה נעלם. קיטש לא נורמלי, אה? אז זהו, שכן. תמותו
מקנאה.
|
ריח החתול אשר מתגנב לאפו גורם לעכברנו להיות יותר החלטי. הוא
מסתכל על המלכודת, מסתכל על רגלו, בודק את המקום הכי רך, המקום
בו אין עצמות אלא רק סחוס, מזיל דמעה
|
האמבטיה מתמלאת אדים. העור מתחיל להיות אדום. להגביר את המים
החמים.
עכשיו זה כבר טיפה כואב, אבל נסבל. להנמיך את המים הקרים עד
הסוף, בפתאומיות.
|
"אין שם שום גשר! אתה תתרסק ויצטרכו לגרד את החתיכות שלך
מהרחוב. אבל אתה בטח סתם רוצה תשומת לב."
|
כאשר קם, הוא השאיר טיפ נדיב ומפית. הוא ראה אותה, והיא לא
ראתה אותו. הוא כתב לה, והיא לא כתבה לו.
|
אני אוהב לדבר עם אלוהים. אני לא מדבר איתו כל יום, רק מתי
שאני מרגיש צורך לדבר עם מישהו שמבין אותי, מישהו שיכול לעזור,
או מתי שאני צריך להאשים מישהו, למצוא כבשה שחורה, אתם יודעים.
|
היא סלחה לו כשסטר לה בפעם הראשונה בגלל שהסתכלה על מישהו
"בצורה משונה". אמר, "אשתי לא תסתכל על גברים אחרים", וסטר.
הוא ביקש סליחה, והיא סלחה לו, כי היה לו חיוך משגע. תמימה
הייתה.
|
כיצד יכול אתה לגרום
לי סבל כה היסטרי,
רק מהבהב לי חזרה,
הו מודם אינפידלי.
|
אני לא אתן לך את חיי,
אני גם לא אתן לך את נשמתי,
וגם לא את ליבי,
ולא את כשרוני.
|
מילים שלא נשמעו כואבות יותר,
ממילים שנאמרו
|
זה מאוד קשה לראות את העורף,
בעיקר בגלל שכאשר אתה רואה את העורף,
|
הבקבוק כבר פתוח, גם הלוע פעור,
שילמת עבורו לא בכסף, ברור,
והבקבוק כבר מזמן לי לא נהיר -
מתרוקן מהיין או מתמלא באוויר?
|
אני צריך אור.
אני צריך אור.
אור.
|
"אתה מזכיר לי מישהו", אמרה. "למדנו ביחד בבית ספר?".
|
הוא זרק את הציוד האישי שלו הצידה והלך לשים ורד על הקבר...
|
היא עמדה על מיטה והתמתחה. אני - ציירתי.
|
הוא הסתובב, קיווה שהיא לא תראה אותו...
|
עט על A4, כ - 5 שעות עבודה
|
עפרונות 2H עד 4B על נייר בגודל 24.5 על 34.5 ס"מ.
|
פחם על גבי נייר
נסיון ראשון בשיטת Lifting out
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
רבין לא היה מת
אם הוא היה יודע
להתכופף בזמן!
יגאל אמיר. |
|
