|
קובי שמע את הדלת נטרקת מאחוריו וחש את הדף האוויר בגבו. הדף
האוויר שלא היה יכול בנסיבות אחרות להזיז את קובי ממקומו גרם
הפעם לקובי לאבד את שיווי משקלו. קובי נהדף קדימה, מעד ומצא
עצמו עומד על ארבע, כאשר ברכיו וידיו בבוץ של מגרש החנייה.
|
ענן מרחף מתחתי
תלוי בין שמים לארץ
לפעמים הוא לבן
לפעמים רואים דרכו אדמה
|
אני עומד ברחוב
ממול התנועה זורמת
אנשים ממהרים להגיע
למקום מנוחתם
|
בתוך ראשי
מנגן קולך
כמו טייפ חוזר
מנגן
וחוזר
|
אורו נשפך
כמו דמך
ניגר
משמים
אל ארץ דוויה
|
רציתי לומר
ולא היו בי מילים
רציתי כל כך לומר
ונעלמו כל השירים
|
אני מתעורר מזיע צורח
ליד מעגל צדפים על אבן שחורה
|
עצב של לילה ללא ירח
שחור כנשמתו של רוצח
|
בגן המשחקים עמדתי מביט
כיצד אתה רץ ממתקן למתקן
עיני ראו אותך משחק
וליבי דמיין איך תהיה כשתגדל
|
|
|
מיתוסים... אח,
מיתוסים הם כמו
ויטראז'ים. יפים
יפים, אבל מה זה
פאסה...
הפילוסוף
הדיכאוני |
|
