|
עלה וילון אדום מעל במת העיר,
זרקור השמש שוב מאיר התפאורה,
צופים מתבוננים שוב בשירה
אורבנית. יום אביב בהיר
|
נסעתי נגבה בכבישי גופי,
בזרקורי החטא ניסיתי לאתרו.
לשווא, אני חירש ולא שמעתי את דברו,
ופחד ממלא חדרי ליבי.
|
|
|
חרא הקידמה הזו.
חרא.
פעם זה היה
"רוצה לבוא אלי
לשמוע
תקליטים?"
היתה אומרת "שלח
לי את האמפי
3".
היום אם אומרים
לה "רוצה לבוא
אלי לקרוא את
הסיפורים שאני
כותב?" היא
תגיד
"את הסיפורים
הקצרים שלך אני
אקרא בבמה חדשה" |
|
