|
עלה וילון אדום מעל במת העיר,
זרקור השמש שוב מאיר התפאורה,
צופים מתבוננים שוב בשירה
אורבנית. יום אביב בהיר
|
נסעתי נגבה בכבישי גופי,
בזרקורי החטא ניסיתי לאתרו.
לשווא, אני חירש ולא שמעתי את דברו,
ופחד ממלא חדרי ליבי.
|
|
|
סלוגנים שבין
חרגול לפרתו זה
שמאשר מאשר,
וסלוגנים שבין
חרגול לאימו אין
זה שמאשר מאשר |
|
