[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
נגמר הכל וחלף עם הרוח
כמו עץ שנמצא רחוק מהתפוח
"אני לא הטיפוס" אותי את לא אוהבת
למה שיקרת? או שלעצמך את משקרת?


לרשימת יצירות השירה החדשות
בקושי יודעת לכתוב נכון ולקרוא לה גם קשה
בבית חולים לחולי נפש היא תפסה מחסה
מוכרת את גופה תמורת תשומת לב וחברות
אם תסתכלו לה בעיניים תראו רק עצב, דיכאון והרבה דמעות

מי זה מסתתר מאחורי וילון מספר חמש
אולי זה אוטו חדש, יש מצב למאזדה שש
כינור או להקה ששרה במזרחית
אולי כוסית עם בגד ים אדום ותחת משהו להיט

הקירות מקשיבים שומעים ושומרים הכל בלב
לב מבטון, לב שיש בתוכו סודות המון

כשאתה אוהב אתה נהנה שאתה איתה
כשאתה אוהב אתה שמח לדעת שהיא תמיד שלך
כשאתה אוהב אתה לפעמים שוכח שאתה עלול לאבד
כשאתה אוהב אתה שוכח שאתה יכול להיות שוב בודד

אין לה הסבר
מתי שהוא אחד הצדדים תמיד מצטער
נועדנו לאבד את האנשים שאנחנו אוהבים
בכדי שאחר כך נבין עד כמה לנו הם היו חשובים

הרגשתם פעם משו חזק יותר מאהבה?
להיות עם מישהי עד הסוף, להרגיש את התמיכה?
את הרצון להיות שם בשביל... לתמוך
לרצות שיהיה לה טוב ואת הלב בפניה לשפוך

רואה אותך ממרחקים וכולי נהיה אדום
פרפרים בבטן שאת אומרת לי שלום
זה משו חזק שלא הרגשתי מעולם

לא יוזמת, לא מגיבה, ולא עונה למכתבים
סיפרתי לכולם, לא מתבייש מהחברים
אומרים לעזוב אותך, לשכוח, להתנתק
לא יכול בלעדייך, לטלפון ממך משתוקק

את
את לא יוצאת לי מהראש
בגללך נרדם רק בלילה בשלוש

קמתי בבוקר.
חזרתי לישון.

הוא עף בשמיים כמו ציפור
לא חשב מה יקרה, ומה קרה לא רצה לזכור
הוא ישב על הר מושלג והסתכל לשמיים
לגונה כחולה ברקע, אילו מים, אילו מים

כפי שאתם רואים הוא גדל לא בשיא ההצלחה
משפחתו לא נקטפה מהספר שבו יחד קוראים בפסח את ההגדה
הוא מתוחכם הרבה יותר מהנראה לעין
כמוהו יש רק אחד גם אם תחפשו אין שתיים

מוזר העולם, מוזרות השיטות
האנשים החזקים הם דווקא אלה עם הבעיות
לא אלה שמישהי זרקה ונפנפה
אלה שיודעים מהי צרה

הילד כבר לא ילד והחייל כבר משתחרר
הרחוב נשאר רחוב, אך הילד התבגר
הספסל ריק והלימודים מתקרבים
חוסך כסף לעשות לפני כמה טיולים

אם תחליט שאתה חכם ומשקיע בחיים
אם תחליט שאתה אדם פשוט שנהנה מהרגעים
תחליט שאתה אוהב ורומנטיקן
תחליט שאתה מצחיק וסתם סטלן

יש אנשים רעים
יש אנשים טובים

התרגלתי להיות שוב לבד
התרגלתי להיות בלעדייך
לא יודע מי את עכשיו, איך את מתנהגת
התרגלתי לא לחשוב עלייך, ועל מה שאת חושבת

חבר אמיתי ישמור איך על קשר גם אם תהיה רחוק
אפילו אם לא תתראו שבועות, הוא יזכור אותך בתוך הזיכרון עמוק
חבר זה בן אדם שאתה אוהב
אבל מה לעשות, גם חבר לפעמים יכול לאכזב

יש רגעים שנשארים איתך לכל החיים
אנשים שאהבת שלעולם בזיכרון חרוטים
יש מקומות שהלב שלך שם נשאר
משלימים אותך ובונים אותך, בלעדיהם אינך מחובר

החופש הוא דבר לא מוגדר
אדם לא עושה עם עצמו כלום... אך בתוכו הוא כלוא ולא מאושר
אדם אחר טס בעננים ואת השמיים חוצה
אדם אחר מאושר עד הגג... והוא את החופש כלל לא רוצה

חיידק האשראי הוא וירוס שלא נגמר
אם נכנסת אליו אז זה כבר מאוחר
אין דרך חזרה, קנייה זו קנייה
שני תשלומים? מהחודש הבא?

רוצה לראות אותה ...
אפילו מרחוק
רק להסתכל עליה, להריח את הריח שלה, המתוק
הרבה זמן עבר

רק חמישה שקלים וכמה סיפורים ומצבים
אתמול מצאתי חמש שקל בין הבלטות בחצר של השכנים
אז מה אתם אומרים... ננצל אותם? או נחסוך לחמישה שקלים הבאים?

ג'ננה
יום יגיע ונמצא מקומות חדשים
נגלה ונכפר על כל החטאים
אנשים עצובים יהפכו לשמחים
ילדים עניים יחיו כעשירים

קינה
אתה חסר וזאת עובדה
אין כאן שם דרך חזרה
הלכת, עלית, שברת את כל החוקים
השארת מאחוריך משפחה והרבה חברים

אמונה
איפה אלוקים שלו זקוקים?
איפה אלוקים שיעצור פיגועים?
לא שומעים לא רואים
אפילו לא מריחים
אולי אלוהים זה רק סיפורים?

אינטרוספקטיבי
קשה לדבר אז כותבים שירה
כואב לפעמים
הכל שוכחים
יש אנשים שלא מבינים

מצב
כבר לא ילד
לא משחק בקוביות
לא בונה ארמונות
לא שואל שאלות

חלק טובים בכדורגל ובכדורסל
חלק בלשאול שאלות ולתקן תקלות חשמל
חלק סתם נהנים מלשבת על החוף
יש כאלה שאוהבות ללכת עם מחשוף

הכל מסתובב וחוזר להתחלה
כמו תינוק שיוצא מחדר לידה
מוזר עם חוסר ידע לעתיד
יש תקווה, כמו תמיד

כסף זה לא משחק, יש אנשים שבישבילו מוכנים למות
לאכול ג'וקים, להשפיל את עצמם, להישתתף בהישרדות
רוצה ללכת לנופש עם החברה?
יש לך כסף? כי אם לא לכו ושנו בספסל בשכונה

מסתכל בתמונות, מתקשה להבין
זה נגמר, מצלצלים מהצבא? אני כבר לא זמין
רואה אותכם ומבין שאני כבר לא שם
יום ראשון, כולם באוטובוסים ורק אני לא קם

לפעמים שאתה שם אתה מפחד להרגיש
מפחד ליפול בטעות ואיזה עסק ביש
קשה לפתוח שוב את הלב מחדש
למישהי שלא מוכרת והכול עוד דנדש

לילה אחרי לילה הוא עובר
מהמציאות כבר לא בורח ומהכלא רוצה להשתחרר
לבד בעולם אין כבר על מי לסמוך
אין למי לספר, לדבר, לשכוח את העול לשפוך

אלוהים
למה ילדים קטנים מתאבדים?
למה ברחובות הם מסתובבים?
למה יש פערים חברתיים?

בבית יש בעיות יש בגידות ואכזבות
אמא בוכה אחות מכה יש רק דמעות
הוא לא ישכח לעולם את התמונות
הוא לא ישכח לעולם את הצרות

נתראה בסיבוב כשתגיעי לשם
נתראה בסיבוב אם תגיעי אי פעם
נעלה זיכרונות
ניזכר באהבות
נתראה ונגיד שלום ולהתראות

איש מבוגר נשאר לו לבד
יושב בביתו, בדד
אישתו ניפטרה... הנכדים הפכו נינים
מבקרים אותו רק בשבתות וחגים

יש לי בבית אפרוח וסובארו ישנה
אתמול הצלחתי לברוח מכוחות המישטרה
שמתי כובע קש ועגיל על הסנטר

אכזבה
חלף נעלם ואין הצלחה
אין מצב לקבל כבר ממנה נשיקה
יורד הדם מהגילוח וגם בלב אין חגיגה
לחשוב שלפני כמה ימים הייתה פה מסיבה

החיים ממשיכים ואיתם האהבה
אהבה לעבר ולעתיד תקווה
סופה של תקופה, קשה
לאט לאט שוכחים, מודה

סינדרלה היא מלכת המועדונים
והוא ילד רחוב, מלך הספסלים
האם יש סיכוי שהם יהיו חברים?

לא שואל שאלות ומאמין שתמיד יש טוב ברע
וגם אם יש בעיות, חפיף לא נורא
עוד יושב על הענן ומחכה לתוצאות
אז אני פה עד שתבואי ונתראה בשמחות

היא לקחה נשימה אחרונה
נשימה עמוקה וחזקה
מבט אחרון לעולם המטושטש
זה שפעם היה בכיף והנאה משותף

אתה הולך לקניון מחפש מה לקנות
דרך החלון ראווה רואה כמה בובות לבושות
מסתכל מתעניין חושב מה לקחת
רואה בחורה שבודקת עם הגינס יושב לה טוב על התחת

כוכב נולד חדש בישראל
אבא כל ערב בוכה על בנו ומתפלל
מתפלל שיבוא, יראה סימן חיים
השבוי בחושך יושב, פני מת ונשמה מעלים

הומור
נגמר השניצל במקרר ואין מה לאכול
מחפש עץ בננות לאכול אזה אשכול
הפיתה ריקה איפה השניצל הקטן
נעלם ונגמר אוכל לי רגל של תיקן

נמאס לו כבר תמיד להיות זה שנותן את התשובה
זה שאומר את המילה האחרונה
האחראי המחליט המבין והבוגר
אפילו הוא יכול לפעמים להישבר

כמו תולעת
תולעת שחודרת לכל מקום
מפריעה, מציקה לא נותנת לישון
תולעת אוכלת גם את מה שאסור
התפוח נראה יפה אך בפנים רקוב ועגום

הרהור
כל דקה מהחיים
כל יום שחולף
נזכר במה שהיה איך שהכל התעופף


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
על הכיסא יושב
חושב למה אותך עוד אוהב?
למה עלייך עוד חושב?
ממשיך לכתוב שירים על המחשב




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
טמבל מטומטם!

פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 44112. בבמה מאז 2/11/04 14:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לברוך ברוך
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה