[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ברברה מתה
ולפעמים, אנחנו גם יונקים, לא רק טורפים.


אל היוצרים המעריכים את ברברה מתה
בגשם הראשון של שנת 1988 היא יצאה לעולם,
בכתה הרבה, כי היא ידעה לאן היא נכנסת.
היא לא בדיוק יודעת מה זה "קצת על עצמך",
ומנסה לאפיין את עצמה, להכניס את עצמה לריבוע,
אבל היא רוצה משושה, כי זה מיוחד.
היא מיוחדת. ככה היא מאמינה, מעדיפה לחשוב.

היא אוהבת מלפפונים חמוצים, אבל זה עושה לה כאב
ראש.
היא מאוהבת בעצמה, אבל ביישנית.
לפעמים גם את האנשים שקוראים את השטויות שלה,
וחורף. ים.

לא סיפרו לה עדיין שהיא עוד מעט בת 18,
תתנהגו אליה בהתאם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מיתולוגיה
עכשיו, כשמרשים לי לרדת קצת למטה, ואני רואה מה קורה, החיוך
מאוזן לאוזן רק גדל, אני מודל לחיקוי, אני מיתוס, אני מדיאה!

אורבני
זה לא יילך כשיונה מסתכלת, הוא יוצא לחפש את הבחורה שעליה חלם
מהיום שקיבל את הטלפון הלבן.
הבחורה מהמענה הקולי.

אלגוריה
מספיק לשקר,
נאבדתי,
כי חיפשתי,
את הח', במילה חטא.
מישהו לקח.

אלגוריה
הן העריצו אותו, כמובן. הן היו ימניות, רצו אותו, את כולו - לא
רק חלק. סיפרתי להן עד כמה נמוך הוא מגיע. זה ידוע, כולם
יודעים את זה, חוץ מהחברות שלי - הן חושבות שהוא בסדר.

כמיהה
לא הספקתי להיפרד מהעולם הראשון ובטח שלא מהעולם השני, וכבר
הביאו אותי לפה. חשבתי שפה יהיה יותר טוב, אבל במהרה הבנתי
שלפה מגיעים כל הזיופים.

ייסורים
אני לא יודעת מתי הוא הגיע, אבל באותו יום הוא אנס אותי לשם,
זה הכאיב לי. הרגשתי אותו, מחליק לתוכי...

היא ידעה אותו והוא אותה, אבל הוא לקח את זה כמו כל דבר,
באדישות. היא לא הבינה את זה, אבל הוא יודע שהוא יכול לעבוד
עליה, הרי הוא חכם - הוא אלוהים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
קצת יופי בתוך ערפל מדמם,
ורק העצים יכולים להעיד,
על הדם הנשפך
מנשמתי.

רוח ספקנית
מצלצלת בפעמוני ההשראה
עומדת על חומת הקונספירציה,
מרימה גבה
וצוחקת.
על ילדה בודדה,
שאת טעם האהבה איבדה.

כמיהה
אתה לימדת אותי שמבט אחד יכול להרוג.
ועל אותם רבים - תמיד ניפול, ברוך.

וידוי
אז את בתוליי לקחת.
בעורי פגעת
פצעת,
את נפשי, מי ייתן
ורק את

נוגעת באוויר, מריחה את העבר. בשבילי,
שיהפוך ויקום, עוד יעשה נפלאות.
הרי הכל בידי עכשיו. הלא?

אכזבה
אני צועקת. בשקט.
רצה.
נתקעת.
שוב, לא קמה.
סליחה גברת, את חוסמת מסלול, תרימי את עצמך, תעופי מפה.
ושוב אין פה אף אחד.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ילדים גודלו ורוממו ולמדו לשנוא חינם.

פעם ידעתי הכל. אבל מישהו לקח לי את החיים, אותו אני אוהבת.
אותו אני מחפשת, לא אמצא. מפחדת.
נמאס לי.
לפחות השארת פתק "מצאתי חרא, השארתי חרא".




I am here
because the
court made me
come.


תרומה לבמה





יוצר מס' 29165. בבמה מאז 10/12/03 12:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לברברה מתה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה