[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ברברה אקינו

נולדה באביב 91. מדלגת מבמת המשפחה אל במת החברים
ואחרי שבע שנים כבר זכתה לבמה רחבה יותר. מאמינה
בקסם המוסיקה, כותבת מאז ומתמיד, ומנגנת בגיטרה
שנתיים לערך. לומדת תיאטרון שנה שישית, חייה את
המשחק עוד לפני שלמדה לדבר. שואפת להגשים חלומות
ולהמשיך לדלג בין במות, בתור מקצוע.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
משל
ותמיד בעת פתיחת המגירה הסודית שלך - חיוך שובב יופיע על
שפתייך במן התלהבות ממותנת, כי הרי את זכית להיות השותפה
היחידה לסוד הכי גדול וכמוס שלך.

כמיהה
רגליי היחפות סחבו אותי אליך מבלי לעצור. לא מצמצתי אף לא
להבזק שנייה. כמהה אליך, רוצה אותך, על אף היותך יצור. ואתה?
פילחת את השמיים. קראת אל הירח בכל כוחך ורוקנת את גרונך עד
כאב. ניכר בפניך העצובות כמה רוצה היית לגעת בו. לחוש בו באמת.

אהבה
מחובקות שוחחנו על געגועים ואהבה. מחוגי השעון שוטטו להם בין
המספרים בעוד אני ואהבתי מביטות אחת לשניה בעיניים. מלטפת את
פניה ואומרת בכאב קל שאין מילים להביע את אהבתי אליה.

"בואי נשחק" הציעה.
"במה הפעם?" שאלתי בחיוך. נשבה היא על המראה והזכוכית התנפצה
על הרצפה בקול התרסקות אכזרי.
"מה את עושה?!" קראתי.
"הסכין כבר משעממת למשחק."


לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
כמו ציפור על הכביש שליבה מנותק
כמו הדם הניגר מגופה העדין
כמו כנפיים שבורות בארגז מאובק
כמו בכי רוצח שגגה לאחר פסק הדין

אכזבה
כנראה זה הזמן להגיד שנמאס לי
לא אחזור לעולם עוד בך להביט
סיבוב אחרון, בחיוך בנאלי
ואזהרה אם תפגע ככה גם בבנים

אהבה
רגש
אלפי תחושות מעורבלות המסתכמות בחרטה

אהבה
Trapped in your net
Sentenced to death
I am afraid
you will eat me

תחושתי
דירה תחכה לך.
החפצים שלך יהיו בפנים,
ואת המראה השבורה נתקן,
זאת אומרת, אם תרצה.

מחאה
דפים קסומים מלאים במילים וזכרונות
שירים וסיפורים מרגשים
מפגישים
דף לבן עם עט שחור

בדידות
הם אמרו לי לעצום את עיניי
פשוט מעליי את בגדיי
ונגעו ושיחקו ונשכו והיכו
והכאיבו לי עד בלי די

מקום
שחור-לבן, לבן-שחור,
צעדים רחבים, נקרעות הרגליים
אל תצטערי ואל תשאירי מאחור
סימני חולשה.

יחסים
להפרד מרחוק
מהעתיד שנשפך
כמו מים
על הרצפה

כעס
רק שלא תקבל מכה
שתלחץ לך חזק בבטן, ויכאב. אז...
תזהר מצבא וחברים ומכות.

רומנטיקה
משאירה אותך לבד להריח את האוויר
תנסה גם אתה לבכות עם השמיים
החילזון ליד הרגל מטייל לאט בשקט
וענן אחד אפור בכה טיפות של מים

אהבה
You have to scream, you have to shout
it`s not a dream, you love her mouth
if she`ll be gone you know you`ll miss
you have to ask her for a kiss

מצב
we`ll fall together
but we`ll crush apart
you`ll keep sitting next to me
and it will break my heart

הרהור
How come the sky is black at nights?
How come lights are shining better
when there are tears in my eyes?

אכזבה
You left me bleeding on the road
you left me here and i am lost
i`m doing nothing to keep myself alive

גורל
I take the phone and call my mom to tell her I feel bad
instead I invite my charming love who will make me freaking
mad
I write some words to pass the time until the sun shines
down

יחסים
You have to start to fix
all the things that you've mixed
cause now it's all messed up

מצב
סבתא מפגרת
וסבא כבר זקן
אמא את עצמה גוררת
ואבא לא מפסיק לעשן
אבל אני בסדר

מצב
חלוק לבן מגביל
לפעמים גם כבולה לעמוד
ואותו משפט דביל
בא לי למות

היא שוב חולה
כואב לה, היא לא יכולה
שוב עוד מגבלה
כאילו משהו אינה מגלה

אהבה
ורק היא התיישבה לה בשלג בצד
מפסלת אותיות בידיים קפואות
עכשיו שמך כתוב שם בשלג לעד
באותיות נוצצות כסופות לועזיות

תחושתי
כאילו גאה, לא מתכחש
שמפר את הלבן המושלם.

בדידות
בחרת לסבול, אינך אנושית
בחרת להתרחק, בחרת להתעלם
בחרת לכאוב, חזרי להרגיש
עכשיו כל מה שנשאר לך הוא לרצות להעלם

הרהור
לפעמים כל אחד רוצה להיות קצת שונה
לכל אחד יש שאלות ואף אחד לא עונה
גם אתה לפעמים קצת תרצה להיות אני
מה שבאמת משנה ומה שחשוב

ענן מטפטף מהשמיים
טיפות מרטיבות את הדשא הירוק
פוסעת בין שלוליות מים
מרימה מבט קדימה, רחוק

כמיהה
כשהשפתיים צורבות
אי אפשר לדבר
על סוגי אהבות
שלא נועדו להתחבר

לבקש רגע לבד עם עצמי
לרוקן את הראש ממחשבות ורגשות
לצעוק בדממה ולחתום בדמי
ואז לדהור אל המדורה אל תוך הלהבות

מצב
אני אחכה בסבלנות לאותו היום
בו החיוך שלך יהיה אמיתי
הצבא שלך מאחורייך יעמוד דום
ואת תחכי כאן איתי

מסתגרת לבד
בין חתך לשריטה
ועוד חלום אבד
עמוק מתחת למיטה

הרהור
את נעימה לי מדי, אל תלכי. אל
תלכי.

מכה עד זוב בכל הכוח
מכה עד זוב דם איפה שכואב
מחכה לשניה שיסתובב כדי לברוח
אך תמיד מספיק הוא לפגוע בלב

מצב
מהשאול עלתה שאלה לשמיים
שני שדים בלי לחשוב פעמיים רוצחים
צפו בהשתקפותם מבעד למים
מלאכים שאת אותה הדרך דוחים

עצב
ואני מעידה שראיתי אלה העיניים
איך יצור התערב בחייו של האש
וגדע לו את שתי הכנפיים

מצב
מתנהגת כמו מטורפת
נותנים לי כדורים
איש לא יודע

אכזבה
אני
מוצאת את
עצמי
יושבת תחת
עץ המסטיק בגינה
ולועסת את
השקרים שלך.

מצב
ניסיתי להלחם בכל הכוח
ניסיתי להתייצב מול הפחדים
ניסיתי להתאפק ולא לברוח
ניסיתי לא לחתוך ורידים

רומנטיקה
ולהוכיח לך
שאהבה חזקה יותר מכל פחד

אכזבה
העפרון שעל הדף מצייר
מזכיר כאב חד שדוקר
המצב על הדף מאיים פתאום
אז המחק מוחק את כל הציור
עדיין אין הרבה שיפור
כואב איפה שהוא בפנים היום

מחאה
כה יפה כאן לבד וטוב ומקסים.
אני מרפה שרירים נוזפים, ופוסחת על ההלם
כספר קליל נוסף ברשימת הספרים שעליי
לקרוא בהזדמנות. פילוסופיית חכמת חלם
צפה איתי בהווה מלא במבטים לשמיים בעיניים
עצומות לרווחה.
כך נתבונן בעולם כולו.

תחושתי
הגשמתי לא פעם חלום שחלמתי
בכיתי מצחוק ומבכי צחקתי
אהבתי להרגיש ועל רגש כעסתי
היו פעמים שכאב אז צרחתי
והיו פעמים שכאב ושתקתי

רסיסי זכוכית מתנפצים לכל עבר
נקמה ושנאה לוחצות על ורידים
רגשות ועקצוצים שאגרור איתי לקבר
את כל תאי גופי מבודדים

מצב
צוחקת עצובה מחייכת ובוכה
מראה שכואב כי מגרד עם מסכה
כואב לי הראש, נמאס מהכל
מגעיל לי בפה, נגמר לי הקול
מרגיש שונה, פתאום מוזר
חוט מחשבה נעלם ושב
אבד וחזר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
רוצה להגיע עד אלייך ולחבקך לנצח. לנשק איפה שכואב ולא להרפות
ממך עד שאזכה לדמעה וחיוך.
לא להרפות עד שאשמע אותך אומרת לי ולעצמך בעיקר ש"יהיה בסדר".
לא להרפות... לא...
להרפות.
לא להרפות.
לא להרפות ממך. לעולם.

מכתב
הזמן עובר ואני לא מצליחה להרדם.
אפילו לא נכנסתי למיטה, למען האמת.. סתם חם לי וקר לי בבת אחת
והגוף שלי מבולבל.

התבגרות
ואולי אני אכנס למחסן עכשיו, והם יכנסו פעם ביומיים לרסס אותי
באיזה בושם כדי לא להסריח, ותוך פרק זמן מסוים הם יבינו שככה
לא קל יותר?

משל
ישובה לדלפק אשר מחציתו מואר באור השמש הקלוש של הבוקר המוקדם.
עט בידי, דף מתחתיי; פורקת עול במילים, שחור על גבי לבן.

וכמו בכל לילה נשכבתי במיטה כשדמעות מכסות את פניי ומבט שבור
ועצוב ניכר בעיניי. שואלת את עצמי שוב ושוב והאכזבה הולכת
וגוברת - זה אסור?

געגוע
אני נשכבת על הרצפה ומדמיינת את משב הרוח עוטף אותך בחיבוק
ומעביר לך מסרים ממני. מכתבי אהבה בין חלקיקי החמצן שתשאפי
עמוק אי שם, רחוק.


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אקוסטי

זה קרה ביום חביב
בתקופת סוף האביב
חזירון קטן הגיב
לשיר ראפ מגניב
אשר ברדיו. -אשר באחו! סליחה..




תגידו, העובדים
במפעם של
ויסוצקי מקבלים
הפסקות קפה?


אחד מעיז ושואל.


תרומה לבמה





יוצר מס' 37886. בבמה מאז 29/6/04 14:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לברברה אקינו
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה