|
נולדה באביב 91. מדלגת מבמת המשפחה אל במת החברים
ואחרי שבע שנים כבר זכתה לבמה רחבה יותר. מאמינה
בקסם המוסיקה, כותבת מאז ומתמיד, ומנגנת בגיטרה
שנתיים לערך. לומדת תיאטרון שנה שישית, חייה את
המשחק עוד לפני שלמדה לדבר. שואפת להגשים חלומות
ולהמשיך לדלג בין במות, בתור מקצוע.
ותמיד בעת פתיחת המגירה הסודית שלך - חיוך שובב יופיע על
שפתייך במן התלהבות ממותנת, כי הרי את זכית להיות השותפה
היחידה לסוד הכי גדול וכמוס שלך.
|
רגליי היחפות סחבו אותי אליך מבלי לעצור. לא מצמצתי אף לא
להבזק שנייה. כמהה אליך, רוצה אותך, על אף היותך יצור. ואתה?
פילחת את השמיים. קראת אל הירח בכל כוחך ורוקנת את גרונך עד
כאב. ניכר בפניך העצובות כמה רוצה היית לגעת בו. לחוש בו באמת.
|
מחובקות שוחחנו על געגועים ואהבה. מחוגי השעון שוטטו להם בין
המספרים בעוד אני ואהבתי מביטות אחת לשניה בעיניים. מלטפת את
פניה ואומרת בכאב קל שאין מילים להביע את אהבתי אליה.
|
"בואי נשחק" הציעה.
"במה הפעם?" שאלתי בחיוך. נשבה היא על המראה והזכוכית התנפצה
על הרצפה בקול התרסקות אכזרי.
"מה את עושה?!" קראתי.
"הסכין כבר משעממת למשחק."
|
כמו ציפור על הכביש שליבה מנותק
כמו הדם הניגר מגופה העדין
כמו כנפיים שבורות בארגז מאובק
כמו בכי רוצח שגגה לאחר פסק הדין
|
כנראה זה הזמן להגיד שנמאס לי
לא אחזור לעולם עוד בך להביט
סיבוב אחרון, בחיוך בנאלי
ואזהרה אם תפגע ככה גם בבנים
|
רגש
אלפי תחושות מעורבלות המסתכמות בחרטה
|
Trapped in your net
Sentenced to death
I am afraid
you will eat me
|
דירה תחכה לך.
החפצים שלך יהיו בפנים,
ואת המראה השבורה נתקן,
זאת אומרת, אם תרצה.
|
דפים קסומים מלאים במילים וזכרונות
שירים וסיפורים מרגשים
מפגישים
דף לבן עם עט שחור
|
הם אמרו לי לעצום את עיניי
פשוט מעליי את בגדיי
ונגעו ושיחקו ונשכו והיכו
והכאיבו לי עד בלי די
|
שחור-לבן, לבן-שחור,
צעדים רחבים, נקרעות הרגליים
אל תצטערי ואל תשאירי מאחור
סימני חולשה.
|
להפרד מרחוק
מהעתיד שנשפך
כמו מים
על הרצפה
|
רק שלא תקבל מכה
שתלחץ לך חזק בבטן, ויכאב. אז...
תזהר מצבא וחברים ומכות.
|
משאירה אותך לבד להריח את האוויר
תנסה גם אתה לבכות עם השמיים
החילזון ליד הרגל מטייל לאט בשקט
וענן אחד אפור בכה טיפות של מים
|
You have to scream, you have to shout
it`s not a dream, you love her mouth
if she`ll be gone you know you`ll miss
you have to ask her for a kiss
|
we`ll fall together
but we`ll crush apart
you`ll keep sitting next to me
and it will break my heart
|
How come the sky is black at nights?
How come lights are shining better
when there are tears in my eyes?
|
You left me bleeding on the road
you left me here and i am lost
i`m doing nothing to keep myself alive
|
I take the phone and call my mom to tell her I feel bad
instead I invite my charming love who will make me freaking
mad
I write some words to pass the time until the sun shines
down
|
You have to start to fix
all the things that you've mixed
cause now it's all messed up
|
סבתא מפגרת
וסבא כבר זקן
אמא את עצמה גוררת
ואבא לא מפסיק לעשן
אבל אני בסדר
|
חלוק לבן מגביל
לפעמים גם כבולה לעמוד
ואותו משפט דביל
בא לי למות
|
היא שוב חולה
כואב לה, היא לא יכולה
שוב עוד מגבלה
כאילו משהו אינה מגלה
|
ורק היא התיישבה לה בשלג בצד
מפסלת אותיות בידיים קפואות
עכשיו שמך כתוב שם בשלג לעד
באותיות נוצצות כסופות לועזיות
|
כאילו גאה, לא מתכחש
שמפר את הלבן המושלם.
|
בחרת לסבול, אינך אנושית
בחרת להתרחק, בחרת להתעלם
בחרת לכאוב, חזרי להרגיש
עכשיו כל מה שנשאר לך הוא לרצות להעלם
|
לפעמים כל אחד רוצה להיות קצת שונה
לכל אחד יש שאלות ואף אחד לא עונה
גם אתה לפעמים קצת תרצה להיות אני
מה שבאמת משנה ומה שחשוב
|
ענן מטפטף מהשמיים
טיפות מרטיבות את הדשא הירוק
פוסעת בין שלוליות מים
מרימה מבט קדימה, רחוק
|
כשהשפתיים צורבות
אי אפשר לדבר
על סוגי אהבות
שלא נועדו להתחבר
|
לבקש רגע לבד עם עצמי
לרוקן את הראש ממחשבות ורגשות
לצעוק בדממה ולחתום בדמי
ואז לדהור אל המדורה אל תוך הלהבות
|
אני אחכה בסבלנות לאותו היום
בו החיוך שלך יהיה אמיתי
הצבא שלך מאחורייך יעמוד דום
ואת תחכי כאן איתי
|
מסתגרת לבד
בין חתך לשריטה
ועוד חלום אבד
עמוק מתחת למיטה
|
את נעימה לי מדי, אל תלכי. אל
תלכי.
|
מכה עד זוב בכל הכוח
מכה עד זוב דם איפה שכואב
מחכה לשניה שיסתובב כדי לברוח
אך תמיד מספיק הוא לפגוע בלב
|
מהשאול עלתה שאלה לשמיים
שני שדים בלי לחשוב פעמיים רוצחים
צפו בהשתקפותם מבעד למים
מלאכים שאת אותה הדרך דוחים
|
ואני מעידה שראיתי אלה העיניים
איך יצור התערב בחייו של האש
וגדע לו את שתי הכנפיים
|
מתנהגת כמו מטורפת
נותנים לי כדורים
איש לא יודע
|
אני
מוצאת את
עצמי
יושבת תחת
עץ המסטיק בגינה
ולועסת את
השקרים שלך.
|
ניסיתי להלחם בכל הכוח
ניסיתי להתייצב מול הפחדים
ניסיתי להתאפק ולא לברוח
ניסיתי לא לחתוך ורידים
|
ולהוכיח לך
שאהבה חזקה יותר מכל פחד
|
העפרון שעל הדף מצייר
מזכיר כאב חד שדוקר
המצב על הדף מאיים פתאום
אז המחק מוחק את כל הציור
עדיין אין הרבה שיפור
כואב איפה שהוא בפנים היום
|
כה יפה כאן לבד וטוב ומקסים.
אני מרפה שרירים נוזפים, ופוסחת על ההלם
כספר קליל נוסף ברשימת הספרים שעליי
לקרוא בהזדמנות. פילוסופיית חכמת חלם
צפה איתי בהווה מלא במבטים לשמיים בעיניים
עצומות לרווחה.
כך נתבונן בעולם כולו.
|
הגשמתי לא פעם חלום שחלמתי
בכיתי מצחוק ומבכי צחקתי
אהבתי להרגיש ועל רגש כעסתי
היו פעמים שכאב אז צרחתי
והיו פעמים שכאב ושתקתי
|
רסיסי זכוכית מתנפצים לכל עבר
נקמה ושנאה לוחצות על ורידים
רגשות ועקצוצים שאגרור איתי לקבר
את כל תאי גופי מבודדים
|
צוחקת עצובה מחייכת ובוכה
מראה שכואב כי מגרד עם מסכה
כואב לי הראש, נמאס מהכל
מגעיל לי בפה, נגמר לי הקול
מרגיש שונה, פתאום מוזר
חוט מחשבה נעלם ושב
אבד וחזר
|
רוצה להגיע עד אלייך ולחבקך לנצח. לנשק איפה שכואב ולא להרפות
ממך עד שאזכה לדמעה וחיוך.
לא להרפות עד שאשמע אותך אומרת לי ולעצמך בעיקר ש"יהיה בסדר".
לא להרפות... לא...
להרפות.
לא להרפות.
לא להרפות ממך. לעולם.
|
הזמן עובר ואני לא מצליחה להרדם.
אפילו לא נכנסתי למיטה, למען האמת.. סתם חם לי וקר לי בבת אחת
והגוף שלי מבולבל.
|
ואולי אני אכנס למחסן עכשיו, והם יכנסו פעם ביומיים לרסס אותי
באיזה בושם כדי לא להסריח, ותוך פרק זמן מסוים הם יבינו שככה
לא קל יותר?
|
ישובה לדלפק אשר מחציתו מואר באור השמש הקלוש של הבוקר המוקדם.
עט בידי, דף מתחתיי; פורקת עול במילים, שחור על גבי לבן.
|
וכמו בכל לילה נשכבתי במיטה כשדמעות מכסות את פניי ומבט שבור
ועצוב ניכר בעיניי. שואלת את עצמי שוב ושוב והאכזבה הולכת
וגוברת - זה אסור?
|
אני נשכבת על הרצפה ומדמיינת את משב הרוח עוטף אותך בחיבוק
ומעביר לך מסרים ממני. מכתבי אהבה בין חלקיקי החמצן שתשאפי
עמוק אי שם, רחוק.
|
זה קרה ביום חביב
בתקופת סוף האביב
חזירון קטן הגיב
לשיר ראפ מגניב
אשר ברדיו. -אשר באחו! סליחה..
|
|
|
ניסיתם לטפס על
קירות?
אם לא, יש לכם
חסך ילדות
רציני.
איתמר, זה שמטפס
על קירות. |
|
