|
אני זוכר את בציר 1992 המשובח,
הטעם הבלתי נשכח,
איך נקטפו בתולייך בין הכרמים,
ממרתפייך זרם דם הילולים
|
רק טיפה אחת יותר מדי
תחריב את כל ילדותי
|
ככל שאת רחוקה
זיכרונך משתבח כיין
אפילו אסקימואי ישיש
לא ישכח את מעלות ליבך
|
אצבעותיה רטטו
על הקווים השחורים לבנים
|
שפתי שעברו ככרטיס אשראי ללא מסגרת
בין שפתייך הפשוקות לרווחה
זרקו אותנו בין הסדינים
|
אויר הרים צלול כדם, וריח פיגועים.
|
מעלי שורקים קליעים חסרי רגשות
מחפשים כתובת חדשה לנוח בין החיימתים
|
אני מתעורר יתום מול הראי
הזוועות בתחנת הרכבת
צולבות את זיכרוני
|
הייתי פורט על גופה
מיתר מיתר
סרנדות שלמות
|
במרחק צלילה מצלילות
מתהולל הוא
בין צעדי ריקוד
להליכת שיכור
|
|
|
בשביל שמישהי
תעבוד בשבילינו,
דבר ראשון היא
חייבת להבין
במטאפורות...
כדאי שתהיה לה
יכולת מילולית
גבוהה.
חזה גדול במיוחד
גם לא יזיק.
הלן ספיבק,
מנהלת ובעלת
סוכנות הדוגמנות
ספיבק, בראיון
חושפני למגזין
במה |
|
