|
אני זוכר את בציר 1992 המשובח,
הטעם הבלתי נשכח,
איך נקטפו בתולייך בין הכרמים,
ממרתפייך זרם דם הילולים
|
רק טיפה אחת יותר מדי
תחריב את כל ילדותי
|
ככל שאת רחוקה
זיכרונך משתבח כיין
אפילו אסקימואי ישיש
לא ישכח את מעלות ליבך
|
אצבעותיה רטטו
על הקווים השחורים לבנים
|
שפתי שעברו ככרטיס אשראי ללא מסגרת
בין שפתייך הפשוקות לרווחה
זרקו אותנו בין הסדינים
|
אויר הרים צלול כדם, וריח פיגועים.
|
מעלי שורקים קליעים חסרי רגשות
מחפשים כתובת חדשה לנוח בין החיימתים
|
אני מתעורר יתום מול הראי
הזוועות בתחנת הרכבת
צולבות את זיכרוני
|
הייתי פורט על גופה
מיתר מיתר
סרנדות שלמות
|
במרחק צלילה מצלילות
מתהולל הוא
בין צעדי ריקוד
להליכת שיכור
|
|
|
למה כתוב שלח
לחמך שרוצים
להציע סלוגן.
אני דווקא מעדיף
לשלוח מיץ
תפוזים,
שבועז לא יהיה
שמן מרוב לחם.
תגובת מערכת:
בועז הוא לא זה
שמאשר את
הסלוגנים. זה
שמאשר את
הסלוגנים מעדיף
וודקה במיץ
תפוזים שלו.
עדיף אבסולוט אם
אפשר |
|
