|
"תדליק את הטלוויזיה" אמר לי אבא והחזיק את הכיפה שלא תיפול
כשהוא לוקח עוד אוכל.
|
Now you see that you never get
The one you want
At the time you need
|
Hear the silence
See the invisible
Catch the nothing
And live behind a waterfall
|
I keep my eyes on you
what are you gonna do?
|
חיבוקים ונשיקות אהבה רחוקה
נפלאה תשוקתך לי מאהבות אחרות
את, עם הכפור בעיניים ושיער הקש
עם עור המשי וניחוח של דבש
|
Run (Run)
Catch the sun (Hoo)
You got no time
To explain what you meant
|
I won't leave you - I won't leave you
That's a promise I can keep
|
They told me to face up
With my biggest fear
So I looked at the mirror
|
יש לי סיכוי, של אולי אחד למאה
לפגוע בדיוק
|
תדע שאם תרצה
ושאם תנסה
אתה תראה שגם תצליח
|
אבל אולי עכשיו, גם אם לזמן מוגבל
של פיסת שעה,
רק אותך ארצה
בתשוקה גדולה
|
אני האויב הכי גדול של עצמי
אז באופן זמני, עצוב לי
עצוב לי מאיך שזה נגמר
|
החלק הקשה היה להודות בזה שטעיתי
שאמרתי דברים, שעדיף היה אם הייתי שומר לעצמי
|
כולנו בתוך המשחק
ומי שלא תופס כיסא יוצא החוצה
עד התור הבא
|
יש אנשים שצריך לקלף
בשביל לראות מה מסתתר מאחורי שכבות של רוע ושנאה
גם בהם תמצא חלק שניתן להכיל ולאכול
אתה רק צריך לבחור
|
בוא תכנס, כי כבר שנים שלא דיברנו
נעלמת בעולם הזה כמו ההבטחה שלנו
זוכר את אותם ימים?
כן כבר עבר הזמן שלנו להיות צעירים
|
אז תן לי את היד
בזמן הנפילה
אתה זה אני ואני זה אתה
עכשיו זה הזמן, זמן הנפילה
|
עוד אחר צהריים סתווי
השמש נשברה במטר של טיפות
את המולת היום הרועשת
מחליף רצף יפה של שתיקות
חושב כמה זה לא הגיוני
אתה חי, אך גם זמני.
|
יוצאת מהדלת כמו רוח
לתוך הערפל, שאיש אינו בטוח
אם הוא באמת נמצא.
ומשם אליו ישנו מרחק
בו מלאכים מקבלים נקודת מבט
שונה, על מה שטוב ורע.
|
הוא צעק עליה - לא שמעתי כלום
היא צרחה חזק בלילה - לא שמעתי כלום
לא שמעתי כלום
|
יש שמחה בדברים הקטנים
בדברים הגדולים יש רק עצב ושכול
|
אתה חייכת
כשהיא כבר לא יכלה לבכות יותר עליך
ולא ידעתה מה היא מרגישה אליך
כי אם כן
לא הייתה מישהו אחר
|
ואם את פתאום מחייכת
אני יכול לראות אותך בוכה
ואם איבדת את כל הקשר
אז את יוצאת למלחמה
נגד מי, נגד עצמך
|
ובתמונה שלהם, אני סגור בתוך מסגרת
ותלוי אצלם בסלון
והדממה הזאת כבר לא נותנת
קצת שקט בשביל לישון
|
מה יש במציאות הזאת, כל כך קשה?
כולם רוצים שינוי, ופוחדים שהוא יקרה
|
כשיעברו הימים, יתגבר הרושם
שבחדר סגור, לעולם לא תרגישי גשם
כמו שתמיד רצית
את לא עצובה, רק קצת מציאותית
|
רוז, פעם פרחים עוד היו מסמלים לי תקווה
פעם מזמן עוד לפני שכל זה קרה
ועכשיו יש רק יאוש
|
|
|
בוום
פצצה ברגעי חייה
האחרונים |
|
