[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"תדליק את הטלוויזיה" אמר לי אבא והחזיק את הכיפה שלא תיפול
כשהוא לוקח עוד אוכל.


לרשימת יצירות השירה החדשות
Now you see that you never get
The one you want
At the time you need

Hear the silence
See the invisible
Catch the nothing
And live behind a waterfall

I keep my eyes on you
what are you gonna do?

חיבוקים ונשיקות אהבה רחוקה
נפלאה תשוקתך לי מאהבות אחרות
את, עם הכפור בעיניים ושיער הקש
עם עור המשי וניחוח של דבש

Run (Run)
Catch the sun (Hoo)
You got no time
To explain what you meant

I won't leave you - I won't leave you
That's a promise I can keep

They told me to face up
With my biggest fear
So I looked at the mirror

יש לי סיכוי, של אולי אחד למאה
לפגוע בדיוק

תדע שאם תרצה
ושאם תנסה
אתה תראה שגם תצליח

אבל אולי עכשיו, גם אם לזמן מוגבל
של פיסת שעה,
רק אותך ארצה
בתשוקה גדולה

אני האויב הכי גדול של עצמי
אז באופן זמני, עצוב לי

עצוב לי מאיך שזה נגמר

החלק הקשה היה להודות בזה שטעיתי
שאמרתי דברים, שעדיף היה אם הייתי שומר לעצמי

כולנו בתוך המשחק
ומי שלא תופס כיסא יוצא החוצה
עד התור הבא

יש אנשים שצריך לקלף
בשביל לראות מה מסתתר מאחורי שכבות של רוע ושנאה
גם בהם תמצא חלק שניתן להכיל ולאכול
אתה רק צריך לבחור

בוא תכנס, כי כבר שנים שלא דיברנו
נעלמת בעולם הזה כמו ההבטחה שלנו
זוכר את אותם ימים?
כן כבר עבר הזמן שלנו להיות צעירים

זמן
יש לי זמן

אז תן לי את היד
בזמן הנפילה
אתה זה אני ואני זה אתה
עכשיו זה הזמן, זמן הנפילה

עוד אחר צהריים סתווי
השמש נשברה במטר של טיפות
את המולת היום הרועשת
מחליף רצף יפה של שתיקות
חושב כמה זה לא הגיוני
אתה חי, אך גם זמני.

יוצאת מהדלת כמו רוח
לתוך הערפל, שאיש אינו בטוח
אם הוא באמת נמצא.
ומשם אליו ישנו מרחק
בו מלאכים מקבלים נקודת מבט
שונה, על מה שטוב ורע.

כאב
הוא צעק עליה - לא שמעתי כלום
היא צרחה חזק בלילה - לא שמעתי כלום
לא שמעתי כלום

יש שמחה בדברים הקטנים
בדברים הגדולים יש רק עצב ושכול

אתה חייכת
כשהיא כבר לא יכלה לבכות יותר עליך
ולא ידעתה מה היא מרגישה אליך
כי אם כן
לא הייתה מישהו אחר

ואם את פתאום מחייכת
אני יכול לראות אותך בוכה
ואם איבדת את כל הקשר
אז את יוצאת למלחמה
נגד מי, נגד עצמך

ובתמונה שלהם, אני סגור בתוך מסגרת
ותלוי אצלם בסלון
והדממה הזאת כבר לא נותנת
קצת שקט בשביל לישון

מה יש במציאות הזאת, כל כך קשה?
כולם רוצים שינוי, ופוחדים שהוא יקרה

כשיעברו הימים, יתגבר הרושם
שבחדר סגור, לעולם לא תרגישי גשם
כמו שתמיד רצית
את לא עצובה, רק קצת מציאותית

רוז, פעם פרחים עוד היו מסמלים לי תקווה
פעם מזמן עוד לפני שכל זה קרה
ועכשיו יש רק יאוש




מישהו חוצממני
מקשיב אי פעם
לרדיו במה?


קיפודה מתעניינת
במה שקורה בבמה


תרומה לבמה





יוצר מס' 75872. בבמה מאז 8/4/07 2:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לברק גולדברג
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה