|
ופיזרת לחמך על המים
וכתבת כותרות בעיתונים
וכשהפסיקו לשתות לכבודך לחיים
ידעת כי אין עוד כבוד לראשונים
Refrain from death
I stare at the abyss,
I feel fear, I spit blood
I will have no man stab my heart
|
את באת ונתת לי משהו לחבק
את באת ולקחת אותי הרחק הרחק
את באת ושרפת אותי בנשימתך, המתקת אותי במגע שפתייך, וסחפת
אותי עם אהבתך.
|
And now the battle is being fought
It's where I did not want to be
This fight cannot be won.
|
Eyes fill up with salty water
Such is the way of life in the ocean
The great blue surrounds me
Cold, and endless.
Where will I find a cure for my heart?
|
Draw thy spades and rust shall bare all that is afoot,
Before the mountain tumbles and a soul relentless smirks and
roots
|
Through translucent void travels
A spirit of a man,
Into endless space and time
Will it reach the promised land?
|
את ורד אדום ולו גבעול חלקלק
את במרומי עלי הכותרת
אני תמיד בתחתית הגבעול
|
גומע מרחק שעוד לא תם
ויורד לשפל סיפורי הדואב
|
תגזרו את החוטים ותשחררו את הבובה
היא כבר לא רוקדת,
היא לא יכולה יותר לרקוד
|
ואם את לא תקשיבי לי
אני לא מחזיר אותך היום הביתה
|
מאז שעברנו את שנות התום
אמרת לי זה נשכח
הבטתי בעינייך וידעתי
|
כל פעם שתופיעי, תעלמי
והרגע שוב הגיע
ואת אינך איתי
|
נהי למקומות רחוקים
ערגה למקומות אסורים
תאים אפלים שבלב
|
אצל דני מערכות יחסים זה לטווח קצר
לא יותר משבוע
לא פחות מ"נגמר"
|
קח את המקל ושים אותו בחוף
תן לו להיקבר בחול הים הרך
|
רשע שזורם בתוך ורידים עובר ומעבר את הבריות בהם הוא נוגע
איך בבת אחת כיבו את האור מעיניה
איך צחוק הפך לעצב, ורגש לעלבון
|
עם מצפן וטלסקופ,
את משקיפה,
בוחרת את הדרך,
שוקלת צעדייך
|
וככל שאני מתסכל על יותר תמונות, הזיכרון שלך בראשי הולך
ומתעמעם
ואני לא מוכן לשחרר
|
לפעמים אתה מגלה את עצמך מחדש,
לפעמים מה שנראה רחוק,
נראה פתאום לא רחוק בכלל, אלא רק שונה
|
לילה הפך ליום, כאילו בשנייה
בין שינה לערנות, בטוח שאני עוד במקום אחר
|
שנים עברו והיא צמחה וגדלה
כעת כבר יכלה לפתוח את אותה הקופסא
אולם היא לא הייתה מרוצה
ההרגשה לא הייתה כפי שציפתה
הקופסא לא תאמה בדיוק כל דרישה
|
רוצה לחזור חזרה אל הים
לצוף ולנשום את אוויר העולם
והאש שתשרוף ושיעלה העשן
|
היום כולן סנוביות בחוץ,
בפיק-אפ באר חשוך
ובמועדונים כבר לא כיף
|
יום רודף יום ושעה רודפת שעה
מגלגל את העיפרון במשרד
מקליד במקלדת, מסתכל במסך
|
בתוך הקופסה יש שלושה חדרים
חדר צהוב, לשמש וסביונים
האחד קוטף הפרחים וקושר לזרים
האחת תניח הזרים לראשה, ותהיה למלכה.
|
תופים שהולמים במהירות
מין ריקוד אפריקני, שמתחולל בקרבי
|
לא שרפתי את התמונה, כי לא יכולתי
לא מחקתי את השורות כי לא הצלחתי
|
אז את בחרת למחוק אותי מחייך. הרגשתי את זה נאמר. לא בהרבה
מילים, אבל אותך - לפעמים אני לא זקוק להרבה מילים כדי לקרוא.
|
אני חולם עליה לפעמים.
היא הייתה מתגנבת ככה בחושך בין החדרים הרבים שבאחוזה הגדולה.
היא הייתה מגיעה לחדרי ונכנסת בשקט, צעד אחר צעד.
הייתי מעמיד פני ישן בעוד היא הייתה פוסעת אל מיטתי. היא הייתה
מתקרבת אליי לאט לאט, עד אשר הייתה רק מספר מילימטרים מפניי.
|
|
|
הייתי רק רוצה
לנצל את המקום
הזה בשביל למסור
ד"ש לכמה
אנשים:
אמא, אבא, אורן,
יעל, ורד, דן,
שימי, גולדה,
סוסית,
כדרלעומר,
וקוצית. |
|
