|
למה לא ראיתי אור
רק עיניה כך כבור.
בתוך גופה הלב נשבר
בראש הדלת ריק מואר
|
לבד, יושב על אבן
חושב על אדם עם ידיים שחורות.
לבד, נותן לעצמו דחיפה
לתוך התהום שממנה בא.
|
יפים הימים שבהם הלכתי
בזרועות הגן הסגור
|
כחול ויושב בשמים שחורים,
ערף ראשו...
|
יקרים נבכי לבי,
כמו האש אשר בערה בהם
|
קחי לך פרח
מתוך ליבי
שנתן לך את הרקיע, כחול ורותח.
|
שלום לך ילדה בכותונת פסים
כי איתך אהיה עד סוף הזמנים,
עצב ורוח נושפת כאש
בתוך נחמה הראש מתאושש.
|
אצלי הכאב כל כך מתוק כשהוא מלווה בתשוקה
|
|
|
יש אנשים קטנים
שעושים צל גדול
כשהשמש שוקעת
פה גדול מטיל צל
גדול בפלגיאט
חסר בושה |
|
