|
מה שמעציב אותי יותר מכל הם לא הדברים הגדולים,
אלה הדברים הקטנים.
נשיקות קטנות, חיוכים קטנים, רגעים קטנים.
|
כמה שהם מאושרים!
פרחים מפלסטיק, קפואים ברגע
של פריחה אינסופית,
מחייכים לעד.
|
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
