|
ישבנו בסלון כשעוד היו פה הספות הישנות. הוא רכן אליי, הביט בי
ושאל אם דמות גיבורת הספר מבוססת עליי. כמה שצפיתי את השאלה לא
ממש התכוננתי למבט שלו. לא יכולתי לענות פתאום. חייכתי. הוא גם
חייך.
|
והגוף שלי, שלא כמו המחשבה, נטול זהות. סתם נקבה נגישה.
|
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
