|
ישבנו בסלון כשעוד היו פה הספות הישנות. הוא רכן אליי, הביט בי
ושאל אם דמות גיבורת הספר מבוססת עליי. כמה שצפיתי את השאלה לא
ממש התכוננתי למבט שלו. לא יכולתי לענות פתאום. חייכתי. הוא גם
חייך.
|
והגוף שלי, שלא כמו המחשבה, נטול זהות. סתם נקבה נגישה.
|
|
|
ובסוף הם גם לא
מגלים את
התשובה, אם יש
צוהלת ושמחה
כמוה מסיכה- או
לא |
|
