|
ישבנו בסלון כשעוד היו פה הספות הישנות. הוא רכן אליי, הביט בי
ושאל אם דמות גיבורת הספר מבוססת עליי. כמה שצפיתי את השאלה לא
ממש התכוננתי למבט שלו. לא יכולתי לענות פתאום. חייכתי. הוא גם
חייך.
|
והגוף שלי, שלא כמו המחשבה, נטול זהות. סתם נקבה נגישה.
|
|
|
דור אומר
שלפעמים הוא
נעלב כי רק אני
גומרת והוא לא
מספיק, אז הרשתי
לו לרדת לי,
ואחרי שגמרתי
וגנחתי את השם
שלו הפעם, הוא
סלח לי.
החברה של דור |
|
