|
ילידת 88. סטודנטית לספרות ותולדות האמנות
באוניברסיטת תל אביב.
אבודה בלונדון. המחברת מתקמטת כמו עליי שלכת
היונים טסות קאמיקזה ומזכירות לי
את הקניות שיש לעשות
|
ייתכנו חיים אחרים, הרחק
בעיר שכולה אבן ולחישות גרגוליה הבלתי נראים
הרוכבים על כתפי הערים, הרוכנים
כיונים טרופות, המכונפים
|
חלמתי על קרטוני ביצים עם שלוש שכבות,
שלושה תריסים ממצמצים לתוך האפלה של המקרר,
קולטים לתוכם את הלובן לובן העגול
את העין הסגורה, הנעולה, הצהובה, המתבוננת בי,
|
עשה בסורגי ידיים בגופי שרך, רך
ותנועות נחרטות בשעוות איבריו לאט וברכות
או בחדות מפצפצת של רגליים חמות על רצפה קרה.
עשה בי אני אוהב אותך וכל האיברים מזמרים לקראתך.
|
דבש אפל ניגר מהשער שלה, אחותי הקטנה
שסייחים דוהרים בחלום שלה והיא נאנחת ומסתובבת.
הגפיים שלה ארוכות ומוזהבות כמו שירי תשוקה לדברים בשלים
ואני מתפלאת על הביטחון המלא שבו הראש שלה נח
כבד. כבד בשינה מצטללת
|
כשארוחת הערב תחולק, וכולנו נדליק סיגריות ונאכל רימון עם
סוכר
אני אגיד,
The damm flowers bloom upside down .
הבקבוק יין ריק אז לאף אחד לא אכפת
מהמילים הנמלטות ממני כמו זיקוקים
|
בקרוב
הווינסטון-לייט יהיו זולות שוב.
והים יחזור ויגנח
מחלון לחלון הוא ילך וינמיך
זכוכיות ישנות וחול רטוב הוא יגיח
טבק ישן ויבש של כאב.
|
מחכה. חמישה עשר ימים בחום הלוהב , הנורא
של האח.
חמש עשרה ימים של טפיפות הגשם.
לצעוד בחושך ולשיר-לשיר!
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
|
לא אכלתי בבוקר
- כי חשבתי
עלייך
לא אכלתי
בצהריים
- כי חשבתי
עלייך
לא אכלתי בערב
- כי חשבתי
עלייך
לא ישנתי בלילה
- כי הייתי
רעב... |
|
