|
כל מעשה (טוב) תחילתו בחלום וסופו בחלום,
אמר פעם איש חכם אחד שבטח חווה הרבה חוויות.
אז יש לפחות אחד שרוצה מאד להקשיב לו,
מישהו שחושב שצריך לייצר הרבה רגעים יפים
שחווים אותם רק לרגע אבל חושבים עליהם בערגה
אולי כל החיים.
מפעם לפעם, הוא משתף אחרים במחשבות שלו.
את אלה שלא הוא מפרסם בבמה....
מה לא נאמר על הבליינד דייט. "יאללה, יאללה תרשום מספר", פקד
עלי צחי. "אחי, עזוב'תי בשקט" אני עונה לו, אפוף אדים של איזה
100 פוספטים בריאים המתחברים יחד לסילסול דקיק של וינסטון
לייטס. "מה איכפת לך?" הוא, שואל מעבר לאפרכסת ואני לא מצליח
ליצור במוחי רצף הברו
|
בררני? אולי מוטב, אף שגילי כבר כשל סב.
כוחי עודנו במותני - לבד אדאג לכל צרכי.
אולם בדידות אינה חולפת, היא רק דוהה לרגע
ולא חלף לו הרף עין והברווז בודד עדיין.
|
כשהלכתי עדיין אהבתי - כשחזרתי אהבתי קירות.
אני עדיין אוהב אותך, מותק - אבל כבר לא מוכן לנסות...
|
ואז בשיעור או עם המכונית על הכביש
אני פתאום מרגיש את האיש. האיש עם הפטיש.
האיש עם הפטיש לא מודיע לפני המכה.
ואז, כשאני מרגיש עוד פעימה אני באמת מופתע
|
הד עולה מהסלון שלך,
הד עולה מחדר השינה.
הדים חיים בחללים גדולים, חשבתי.
החלל של ליבך די גדול, ליבי ענה.
|
כמה שזה קרוב, תמיד בסוף אני פשוט נו
פ
ל...
|
גם כשאנחנו אומרים להתראות - אנחנו לא ממש הולכים. כי ללב
לא אומרים מה לעשות. הלב לא מדבר עברית. הוא מדבר אהבה.
|
כשנשכב אהיה שיכור
ורק ריחך יציף אותי מעל
|
לפעמים, כשאני לבד במיטה, ונרדמתי בלי לסגור את האור,
אני מסתיר עם הספר את הצד של המנורה.
כדי שלא אפקח בטעות עיניים ואז אני פתאום אראה
שאת מי אני מנשק אני בכלל לא רוצה.
|
|
|
איך שוברים
שיא?
מתחילים בספרינט
ומגבירים לאט
לאט.
b+ |
|
