|
בדוי שם פרטי הוא מבוא לסבכים מסוימים העוברים במוחו
הווירטואלי של ספינר, אין גבול לספקולציות שהמוח
מייצר, לפעמים בא לו להקיא על עצמו מרוב גועל של
ייסורים.
אבל העתיד נראה מבטיח, והכיוון די ברור.
אין סוף לאהבה וכמובן שלא לאושר, ספינר מאמין שיום
אחד הכל יתבהר וכל העבר האפל ישודרג לשדות ירוקים
שבהם יהיה לנו את הזכות לבחור אם להתקיים או לא.
מסובך אבל מופשט, אין חוקים, הכל אפשרי והזמן דוחק
בנו...
איפה זה מסתתר לי, האושר שזורם לי בגוף ומציץ מידי פעם, ומזכיר
לי:
"היי אני כאן, תשתמש בי, תהנה ממני כל עוד תוכל, תעשה דיי בכדי
שאצא."
|
|
|
"הנה מר פלפל,
רק הוא לא ידע,
לא..."
ובכן, בעידן
התמימות הנחתי
שהמשך כוונת
המשפט הוא "רק
הוא לא ידע שיש
לי כפית קסמים",
אבל בעצם גיליתי
באתר מחתרתי שרק
מר פלפל לא ידע
שמר תפוחי דופק
את פלפלת! חי
נפשי! |
|
