|
יש הכותבים שירה בשפה גבוהה ומגונדרת
יש הכותבים שירי אהבה
יש הכותבים בערגה על ארץ נהדרת
יש הכותבים למגירה
ויש אשר כותבים.
לפרי עטו של אוהד אין גוון ואין ריח, אין צורה ואין
משקל אך טעם רב לו שהרי זה טעמו שלו הוא.
כך באמצע שום מקום
נתקלתי בפיסה קטנה של שקט
לדוג את החלום
אופטימיות קוסמית מרחפת
|
בוקר הפציע מעל גבעת השקד.
השמש שלחה קרני שמש ספורות על הארץ,
שתי גופות שרועות להן חובקות זו את זו, שותקות.
|
בין שלווה לשלווה יש ניצוץ תהיה
חריקת בלמי רוח ונפש
הרגשת מועקה, דימדומים של שקיעה
ורוח ים עוד מנשבת
|
כיסופי המהות שוב מוליכים אותי שולל
מקבץ רעיונות מקפצים לי מעל הפופיק
כמיהה לא מוסברת לתום האתמול
כמיהה לא מוסברת לנפלאות הדרך.
|
על כנף מטוס רעוע מנסה להאחז
מכנף מטוס רעוע אני עוד מעט קופץ
|
עשן הסיגריה בחדר סמיך
ועל כך מעיד פרויד זה תסביך
|
מעל מפל דמות משיח ניצבת
על פסגת ירוק ושמיים כחולים
לטינית חצובה באבן עומדת
מבקשת קצת אמונה
|
ניתן לשבח יופייה בקלות
במרוצות הזמן ישתבח הוא כיין
ניתן לפאר חכמתה בקלות
יוצרת היא יש מאין
|
בעמדה מול הפרדס נרדם שומר הגן
וברדיו מתנגן לו שיר בלוז ישן
|
טולטלה נפשי בעונג רב
עד לכדי שכרון חושים.
|
חזון אוטופי מדמם בסבך ג'ונגל מבטון
מנסה להתאקלם כבר לא רודף את חלום
|
|
|
