|
אחת.
בין כל הכאב שאופף את הנשמה
שלחת אליי יד יציבה
משכת אותי לתוך הפריחה
|
בעניי חברות זה לסמוך עלייכם שתהייו שם לידי שאני אצטרך.
בעניי חברות זה להרגיש חופשיה לספר לכם כל שבליבי בלי החשש
שבריב הראשון זה יעוף החוצה.
|
אנשים בעלי חוסר ביטחון עצמי
רואים את העולם בצורה שונה
ומדברים בשפה שונה
וחושבים בצורה שונה
|
אני אף פעם לא הייתי טובה בלנצל חופשים כיאות.
בחופש הגדול אף פעם לא עשיתי את כל מה שרציתי.
|
היה לנו אחת עם לב שבור.
היה בקבוק קולה.
היה לנו לחם פרוס.
היה לנו גבינת נפוליון.
היתה לנו טלויזיה.
הייתה לנו מיטה.
והיו דמעות.
|
עוצמת עיניים
מניחה שוב לדממה
לתפוס את כיסא המלוכה
|
אם תלך
אמות
ולא יעזרו
האהבה והחום
רק הפרחים ישאבו
את התום שהיה ואיננו
|
בלילות של ירח הזוי
הייתי קוראת אלייך
בנשמתי האומללה
הסובלת
מרוחק ידייך
|
והגוף דומם
והנשמה צועקת
והידיים נוגעות
|
כל כך הרבה דברים
התבררו כשקרים
כל כך הרבה הבטחות
התמוגגו להן עם הזמן
|
והכאב הזה
סופו לימוג
בדיוק כמו הדמעה האחרונה
|
את הזמן הזה
ניצלתי לך
לאהוב, להיות
על זמן שאול
|
בארץ ההיא, השלווה
נערות צעירות
לא קמות בצרחה
בלילה שחור
משינה עמוקה..
|
שמים עור על עור
ובונים
כמו לגו
עוד אדם ועוד אחד
פס יצור אנושי
|
האושר הוא רגעי... שלא כמונו - בני אדם - האושר אין בו התחשבות
לזמן או מקום.
הוא מופיע כרצונו והולך כרצונו.
|
לאהוב כמו ילדה בת 16... שהתאהבה פעם ראשונה...
שמתרגשת עם כל נשיקה?
|
מצטערת... על זה שאולי הודעתי ניראתי חסרת אופטימיות משהו...
אבל בחיים - עם כל הרצון הטוב - יש גם דברים כואבים... החוכמה
היא להתמודד.
|
בגללי.
שאני כנראה אף פעם לא אמצא את השקט שלי.
תמיד סערות.
תמיד בלאגנים.
לא פלא שכבר לאנשים סביבי אין כוח בשבילי.
|
אז גזרתי
לאט בלי לדעת
גזרתי את כל שערי
הארוך
השחור...
|
ההורים שלי נכנסו לחדר
ואיתם כל המשפחה
עזבו את שולחן החג
אמא בכתה
אני כבר לא.
|
והחברים וההורים ואפילו האחים ניסו להדחיק את קיומה ולהעלים
אותה.. לשווא.
השתיקה מלכה.
|
בין הטוב לרע אני תמיד מעדיפה את הרע כי אני מפחדת מהטוב
|
כל אחד שומע את הסיפורים האלו על הנשים המוכות.... אלו שהבעילם
שלהן מתעללים בהם - נפשית ופיזית... ותוהה - למה? למה לעזזל הן
לא עוזבות??
|
אני רוצה שתבוא ותרפא אותי.
באהבה שלך שמרפאת הכל.... גם את השברים הכי עמוקים בליבי.
|
וכן רוצה שיכאב לך... ורוצה לפגוע בך.
שגם הלב שלך ידמם כמו שלי.
שתבוא אליי לחפש ניחום. להישבר אצלי.
|
מישהו אמר לי
``לדעת מהו ליבו של אדם
יש לתפוס איתו לבד בלילה מאוחר``
אז כרגע הבנתי את הצדק בדבריו
|
דוד שלי אז נכנס לחדר ואני זוכרת שהוא אמר לי - מורן, אין מה
לעשות. כל החיים שלך זה יהיה ככה ויש לך שתי ברירות - או למצוא
את החיובי במצב הזה או כל הזמן לבכות על זה שכואב לך
|
אני חדשה בכל היחסים הפתוחים האלו. שבהם צריך לספר ולא לגרום
לצד השני לנחש מה קרה.
|
כי היום הכל נסגר... גם אם יהיה לנו מחר.
גם אם תחבק אותי, גם אם תיגע בגופי.... זה נגמר.
|
אני מחפשת את המוות .. ולאט לאט הוא הגיע.
לאט לאט בשקט בשקט הוא השתלט על נשמתי.
|
איך את כל הזמן פסימית?
לא מסתכלת על הצד המלא של הכוס.
ויש צד מלא.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
