|
תחילת האביב
מזל דגים..ללא כל ספק
כותבת יומן בפנקס ומחשבות על החלון
"כמו תמיד..היא משאירה חידה"
רעדתי, והפעם מקור. בדרך כלל כשאני לידו אני רועדת מהתרגשות.
הרגשתי שעשינו כל כך הרבה ודיברנו כל כך מעט.
|
ורוצה לאהוב אותך שוב,
רק על כך שהיית לי להשראה כל כך כל כך הרבה זמן,
שהפכת את החיים שלי למשמעותיים בהרבה, בזכות הכאב שגרמת לי
|
לתת למישהו אחר לגעת בי
להסתכל למישהו אחר בעיניים
להגיד לו שאני אוהבת אותו
|
ריקה מאהבה
אטומה מהבטחות
רחוקה מהאמת
|
שאנחנו כל כך קרובים שהנשימות שלך נכנסות לגוף שלי,
שאנחנו עושים אהבה עם עיניים פקוחות,
שאנחנו נודרים נדרים עם טבעות מנייר,
שאנחנו לוחשים סודות אחד לשנייה באוזן,
שאנחנו באוטו שלך שומעים את השיר האהוב עלינו,
שאנחנו נוגעים במקומות שרק אנחנו יודעים
|
מכניסים בלי להוציא
עוצמים בלי לפקוח
מסתכלים בלי להביט
שומעים בלי להקשיב
|
השארת אותי ערומה
רק עם זיכרונות
ולב,
מלא באהבה קפואה
|
תני לי את האפשרות לחשוב עלייך
ולחייך
|
תישא אותי
רחוק מכאן
על הידיים שלך
בעזרת מגש חלודה
אל תוך עולם שחור
עם הרבה אהבה
|
עכשיו תורי להיות,
זאת שפותחת פצעים שנסגרו
ועושה חדשים
|
אתה תראה אותי כל יום
רוח חמימה תלטף את ראשך, במקומי
אתה תהיה מאושר, תצחק, תחייך, בלעדיי
וגם אני, בלעדיך
הגיע הזמן שאני אשיר
שיר פרידה
|
סליחה שנישקתי אותך כשלא הייתי צריכה
ותודה שחיבקת אותי כשהייתי בוכה
|
שלא תהסס לרגע, אני אוהבת אותך, אהובי,
אבל עשיתי כל מה שאמרת לאורך השנים.
עכשיו לי יש בקשה אחת... קטנה.
|
יש לי חולשה אליו, אני מודה.
אבל ההרגשה הפנימית שלי היא שהלב כבר נאכל, ואבוד.
כמעט ארבע שנים... כמה אפשר? רק מטורפות יכולות ככה.
|
היא עולה במדרגות. הולכת לעבר חברות שלה.
ישר כשאני קולט אותה אני לא מסוגל להוריד את העיניים, נעצרת לי
הנשימה לחלוטין.
השיער שלה שמתנפנף והחיוך, הו, החיוך שלה.
הוא משהו מיוחד במינו. כשהיא מחייכת גם אני מחייך.
|
זה החסרון עכשיו, החסרון שלי.
אתה יודע אותי.
|
אני אוהב איך שהכתפיה מונחת לך על הכתפיים,
את העור החלק שלך שהיא מתחלקת עליו, כמעט...
אני אוהב איך שאת מחייכת.
|
כשאת שם, את מאושרת לדעת, שאת לבד
רחוקה מכולם ורחוקה מאהבה
שלא הייתה מעולם.
|
העיניים שלו
בדיוק כמו העיניים שלי
|
אין אלוהים.
הוא לא באמת עוזר כשצריך.
אני לא יכולה לבכות יותר.
נגמרו לי הדמעות, יוצא כבר דם.
ולא מפסיק. אני מאבדת דם.
|
אתה יכול להיות הרבה יותר מאושר, הרבה פחות בודד, יותר אוהב,
פחות שונא.
|
שחפציך המאובקים יבואו בידיך ולא בידיהם של אחרים, המבשרים את
הנורא מכל.
בין רגע לפתת את לבי מגופי.
לא שמעת פעם אחר פעם את זעקתי אליך כאשר הנחתי פרח על קברך
שהפך לח מדמעותיי.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
מיתוסים... אח,
מיתוסים הם כמו
ויטראז'ים. יפים
יפים, אבל מה זה
פאסה...
הפילוסוף
הדיכאוני |
|
