|
 אי שם בלב, פרח מלבלב....... |
"סליחה אדוני, זו רכבת, אסור לעשן פה, זה מפריע לנוסעים
אחרים." מסתכל עליי במבט כאילו השנייה הזו ירדתי מכוכבת לכת
מאדים. "לך, זה מפריע?" עניתי לו שלא, גם אני מעשנת אבל לא
ברכבות. "אז על אילו נוסעים אחרים את מדברת?" ענה לי בתוקפנות
מבהילה.
|
הצליפוני בשוטים של רצח
הכוני במכות של לקח
|
ורק הדמעה הקטנה האחת
אשר נותרה והותירה את הכרית שלי לחה
צנחה והנציחה את כמה שאני אוהבת אותך
|
תשתוק!!!
אני אומרת לך, לשתוק
תפסיק לדבר כל הזמן
אתה מפריע לי
|
והריקנות חוגגת לה
כאילו אין מחר
נשארת אתי ערה עד מאוחר
|
פסיכולוג, כדורים ועובדת סוציאלית
מנסים לעזור לך ילדה פרוידיאנית
|
ובתרדמת ערים צוללות שרוו אלף לילה ולילה,
דגים יגידו את כל אשר על לבבך.
|
אסירה של השכל
כבולה מחשבות
רוצה להשתחרר ממכם
סוהרים של חולשה
|
אנו היהודים של בודהה
מתחבאים לעצמנו בהודו
|
חיפשתי אותך באנשים
אך מצאתי רק רסיסים של דמותך
|
ועכשיו פתאום מהפך
איזה טיפוס מסובך
אומר שאוהב הוא כ"כ
אך אומר "קשה לי להיות איתך"
|
בקיצור הרבה יוצא לי לבכות
ונמאס העניים שלי שורפות
|
ולכשהאביב יבוא,
תפרח לה תפרחת נגעים נעטרת לרגלי,
ותצבע עורי אדמדם.
|
|
|
משיח רוצה
להגיע, אבל הוא
תקוע בתחנה של
קו 56.
משיח, ג'ובניק
מהקרייה שמדבר
על עצמו בגוף
שלישי עקב
אישיות
נרקסיסיטית מעצם
שמו, מסביר לאמא
למה הוא מאחר. |
|
