| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 החיים אינם נמדדים בכמות הנשימות שלנו, אלא במספרהפעמים בהם החסרנו נשימה
 
 
 
 | 
 "מה הקשר?", אמרתי לה כשהסטתי קווצת שיער בלונדינית ממצחה.ניסיתי להישמע רגוע ובטוח בעצמי, אבל עדיין הרגשתי איך הקול
 שלי הולך ונסדק. "את הרי יודעת שנתחתן. אני נוסע בסך הכל
 לחודש. את יודעת שאני מתכוון לחזור, ואת יודעת שאני אוהב אותך"
 
 | 
 | 
 מה לעשות? להמשיך ללכת? להציץ פנימה? להיכנס ולשאול? לעשותמעצמי צחוק? ללכת לים? לחזור הביתה? לחזור, לחזור, לחזור.
 סידרתי את החולצה בתוך המכנס. והחלטתי להתקדם
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | שאל אותיהפסיכולוג: "ומה
 אתה חושב כשאתה
 רואה את הארובה
 של רידינג?"
 
 קפצתי, הפכתי את
 השולחן: "לא
 רוצה קורס טיס,
 יא סוטה, יא
 מלטף ילדים
 קטנים"
 
 
 
 
 
 
 
 ג'קי נסים,
 "מטוראי עד
 רב"ט: לעולם
 טבח", הוצאת
 מערכות בע"מ
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |