|
ביום מן הימים
ליבנו יפרוט על מיתרי אור
ואנחנו נבכה בכי של שמחה
|
מבטים חולמים פנימה
מתנפצים לאלפי זכוכיות
|
לפעמים המחשבה אינה מניחה
ללב ללכת אחר מאוויו.
|
|
|
כשאת מוצצת לחבר
של שלי, את בעצם
מוצצת לחבר של
החברה של החבר
של החברה של
החבר של החברה
של החבר של
החברה ל החבר של
שלי.
גם את, שלי. |
|
