|
צפירת אזעקה
מבריחה אותי אל הממ"ד
שבו קשיות הזין
מתריסה את בדידותי
|
אחי השקט, עכשיו
שומם בספינת הפירטים
הלב ממשש בצללים...
ולא תבוא -
|
גם הציפור חרדה
כשהיום כושל וקרוע
והלילה אטום.
פלאי חיים נמוגו
|
צפוי פה גשם לפרקים
וינשבו רוחות ערות
בשעות הלילה. את
תהיי גבוהת גלים
|
עץ סומר עליו -
תחתיו מפרפר הנער.
יתקדש המבט שקפא
|
ענן מתרפק על ההר,
פורק צערו
|
שנותינו עתיקות,
גבה בהן הצער.
|
אמי! אבי!
חוקת חיי
נימי קולי.
נפלאותיי
ואילמותי.
|
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
