[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קובץ שירי השני, "חוט מושך מן הלשון", ראה אור
בנובמבר 2009, בהוצאת עם-עובד:
http://www.notes.co.il/almog/63419.asp

קובץ סיפורי הראשון, "אנא מן אל-יהוד", ראה אור
בחודש דצמבר 2008 בהוצאת בבל:
http://www.notes.co.il/almog/50907.asp

ספר שירי הראשון, "צמאון בארות", ראה אור בחודש
פברואר 2008 בהוצאת עם-עובד:
http://www.notes.co.il/almog/42836.asp
http://www.am-oved.co.il/HTMLs/product.aspx?C1010=18843&BSP=13485

הספר "אנא מן אל-יהוד" באתר בבל, "מכונת קריאה":
http://readingmachine.co.il/home/books/1230050766

ראיון עם עמיחי שלו, ynet, "הערבי-יהודי החדש",
פורסם 19.12.2008:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3633546,00.html
http://www.notes.co.il/almog/50661.asp

הסיפור "אנא מן אל-יהוד", בתחרות הסיפור הקצר של
הארץ לשנת ה'תשס"ה, "תרבות וספרות", הארץ, 22 באפריל
2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=567476

הסיפור בערבית, כפי שפורסם בכתב-העת "אל-הילאל"
היוצא לאור בקהיר, יוני 2006, בתרגומו של מוחמד
עבוד:
http://www.arabs48.com/display.x?cid=5&sid=84&id=37202

סקירה על תרגומו של מוחמד עבוד במצרים התפרסמה
על-ידי ששון סומך במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 7
ביולי 2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=735017&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

הסיפור בעברית ובערבית באתר אנ.אר.ג'י, 23.12.2008:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/829/575.html

הסיפור "מדידות", הפותח את הספר, באתר "הארץ":
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=635361&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

הסיפור "הולדת הספרות", מן הספר "אנא מן אל-יהוד",
כפי שפורסם ב"הארץ" ב-19.12.2008:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1047904&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0

מן הספר באתר "קדמה":
http://kedma.co.il/index.php?id=2225

על הספר באתר ynet:
http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598107,00.html

על הספר באתר הארץ:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1023871&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0



רשימת פרסומים:

סיפורי "אנא מן אל-יהוד" זכה במקום הראשון בתחרות
הסיפור הקצר של הארץ לשנת ה'תשס"ה, פורסם בגליון
"תרבות וספרות" של עיתון הארץ, 22 באפריל 2005,
ובאינטרנט:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=567520


תרגום לאנגלית, בידי ויויאן אדן, פורסם במוסף
Haaretz Magazine  בתאריך 29 באפריל 2005, ובאתר
הארץ באנגלית:
http://www.haaretz.com/hasen/spages/570226.html

בערבית פורסם הסיפור בכתב-העת "אל-הילאל" היוצא לאור
בקהיר, יוני 2006, בתרגומו של מוחמד עבוד.

ביקורת על תרגומו של מוחמד עבוד במצרים התפרסמה
על-ידי ששון סומך במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 7
ביולי 2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=735017&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
(הביקורת התפרסמה גם באנגלית)

פרסום ביקורות ספרות:

ביקורת שלי על ספר שיריה של ויקי שירן, "שוברת קיר",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 1 ביולי
2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=593390&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0


ביקורת שלי על ספרו של ראובן שניר "ערביות, יהדות,
ציונות - מאבק זהויות ביצירתם של יהודי עיראק",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 12 באוגוסט
2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=610989&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת שלי על ספרו של אליאס ח'ורי "יאלו", התפרסמה
במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 2 בספטמבר 2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=619503&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת שלי על ספרו של אבי שליים "קיר הברזל",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 21 באוקטובר
2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=636391&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0


ביקורת שלי על ספר שיריה של קרן קוך, "אי-אהבה",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 4 בנובמבר
2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=640845&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0


ביקורת שלי על ספר שיריו של רמי סערי, "השוגון
החמישי", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 2
בדצמבר 2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=652069&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0


ביקורת שלי על ספרו של אלבר ממי, "דיוקן הנכבש ולפני
כן דיוקן הכובש", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של
הארץ, 27 בינואר 2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=674760&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת שלי על ספרו של בדרי פטל, "חלומות בטטראן,
בגדאד", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 10
בפברואר 2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=680516&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת שלי על ספרו של אורחן פאמוק, "איסטנבול",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 10 במרץ
2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=688500&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת שלי על ספרו של חואן רמון חימנס, "פלטרו
ואני", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 31
במרץ 2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=700673&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת שלי על ספרה של שרה שילה, "שום גמדים לא
יבואו", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 27
במאי 2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=719865&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת שלי על ספרה של עליזה לביא, "תפילת נשים",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 30 ביוני
2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=732411&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

מאמר לרגל השלושים לפטירתו של ס. יזהר, ולרגל פרסום
מחודש של "חרבת חזעה" התפרסם במוסף "תרבות וספרות"
של הארץ, 6 באוקטובר 2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=771120&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

מאמר לרגל זכייתו של אורחן פאמוק בפרס נובל לספרות
התפרסם במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 20 באוקטובר
2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=776463&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
(המאמר התפרסם גם בגרסא האנגלית של עיתון הארץ)

ביקורת על הספר "אין בואן סימן!" של שושנה וייך-שחק
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 27 באוקטובר
2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=779379&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת על הספר "התחדשות הלשון הערבית בשליחות
הרעיון הלאומי במצרים" של שלומית שרייבום-שבטיאל
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 10 בנובמבר
2006:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=785490&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת על ספר השירים "בין שמואלוף לבין חזז" של מתי
שמואלוף התפרסמה בכתב-העת "עתון 77", גליון 315,
חשון תשס"ז, אוקטובר 2006, עמ' 8-9.

ביקורת על ספרו של מרסל כהן, "מכתב לאנטוניו סאורה",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 19 בינואר
2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/814175.html

ביקורת על ספרה של אמירה הס, "הבולימיה של הנשמה",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 30 במרץ
2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/842602.html

ביקורת על עיבוד לילדים של שמונה ממקאמות אלחריזי
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 23 באפריל
2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/851349.html

מסה לרגל אחד במאי על מאמרו של רבי יהודה בן מוייאל
בתוך "שבט יהודה" על מצוות הצדקה  התפרסמה במוסף
"תרבות וספרות" של הארץ, 27 באפריל 2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/852164.html

ביקורת על ספרו של אלטייב צאלח, "בנדרשאה", התפרסמה
במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 18 במאי 2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=860340&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

ביקורת על ספרו של רצון הלוי ז"ל, "ענפי שיר",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 28 ביולי
2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/886201.html

ביקורת על ספר זיכרונותיו של אמנון שמוש, "כי מעבר
באת ואל עבר תשוב", התפרסמה במוסף "ספרים" של הארץ,
15 באוגוסט 2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/892897.html

דברים על מקומה של הערבית בתרבות הישראלית, "שיבה אל
הנפש הערבית", התפרסמו במוסף "תרבות וספרות" של
הארץ, 31 באוגוסט 2007:

ביקורת על התרגום מסינית לספרו של לאו-דזה, "ספר
הדאו", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 7
בספטמבר 2007:

ביקורת על ספר שיריה השמיני של ברכה סרי, "בת יין",
התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 28 בספטמבר
2007:

ביקורת על ספרו של גדי בן עזר, "המסע - סיפורי המסע
של יהודי אתיופיה לישראל 1977-1985", התפרסמה במוסף
"תרבות וספרות" של הארץ, 9 בנובמבר 2007:

ביקורת על ספר שיריה של רחל חלפי, "פרטים סודיים
מתוך הקלסר השקוף", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של
הארץ, 7 בדצמבר 2007:

ביקורת על ספרו של יהודה רצהבי, "מוטיבים שאולים
בספרות ישראל", התפרסמה במוסף "תרבות וספרות" של
הארץ, 15 בפברואר 2008:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=954299&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

פרסום סיפורים:

סיפורי "אמירה בת סלימה" התפרסם בכתב-העת "הכיוון
מזרח" 9 בחורף 2004, התשס"ה.

סיפורי "מדידות" התפרסם בעיתון הארץ, מוסף "תרבות
וספרות", 7 באוקטובר 2005:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=635361&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

סיפורי "איכה ישבה בגדאד" התפרסם בכתב העת "עיתון
77", גליון 304, אוקטובר 2005.

סיפורי "פרגוד" התפרסם בכתב העת "עיתון 77", גליון
309-310, אפריל-מאי 2006.

סיפורי "אמירה בת סלימה -פרק ב" התפרסם בכתב-העת
"הכיוון מזרח" 12 קיץ 2006, התשס"ו.

סיפורי "בארות" התפרסם בכתב העת "עיתון 77", גליון
316, נובמבר-דצמבר 2006.

סיפורי "אמירה בת סלימה - פרק ג" התפרסם בכתב-העת
"הכיוון מזרח" 14, קיץ תשס"ז, 2007, עמ' 101-111.

פרסום שירים:

שירי "העיניים מפתות אותי לצאת" התפרסם בכתב-העת
"הליקון", גיליון 62, סתיו 2004.

מבחר שירים ותרגומי שירה שלי יצאו בכתב-העת
"הליקון", גיליון "שירה חדשה" (מספר 68), אוגוסט
2005, אשר הכיל את שירי כיתת השירה הערבית-עברית
לשנת 2005.
חלק מן השירים מופיעים בעמוד שלי בבמה חדשה:
הערבית שלי אילמת (המופיע בחוברת גם בתרגום לערבית
של רימא אבו-ג'אבר), הכפרים הריקים הללו, שיעורי
כאב, חצר ירושלמית, ט' באב ה'תשס"ב, ירושלים (בתרגום
לערבית של עלי מוואסי), קצה המדרכה (בתרגום לערבית
של יחיא-סייד ריאן), איכה ישבה בגדד. כן מצורפים
לגיליון תרגומים שלי בשיתוף עם אנשים נוספים לשני
שירים של רימא אבו-ג'אבר בערבית, תרגום לשיר של
יחיא-סייד ריאן.
וכן תרגום-עיבוד שלי לשיר של פאבלו נרודה מתוך
"עשרים שירי אהבה ואחד חסר תקווה", ושני תרגומים
קצרים שלי מאנגלית, לשיר של סוניה סאנצ'ז ולשיר של
עזרא פאונד.

אחד התרגומים, לשיר "בריאה" של רימא, מופיע באתר
טקסט:
http://www.text.org.il/index.php?book=0503092

שירי "עצות למתפללים" התפרסם בכתב-העת "משיב הרוח",
גיליון יט, חורף ה'תשס"ו.

שירי "קצה המדרכה" התפרסם בכתב-העת "הליקון",
בגיליון מיוחד "המיטב - שירה ישראלית", גיליון 71
חורף 2006, תשס"ו.

שירי "חלומות באספניה" ו"לארז ביטון, שיר בשני
חלקים" התפרסמו בכתב העת "עיתון 77", גליון 304, מאי
2006.

שירי "סב וסב" התפרסם בכתב-העת "הליקון", גיליון 73,
יוני 2006.

שירי "באותו לילה כתבתי על קירות הספריה" התפרסם
בכתב-העת "קשת החדשה", גיליון 17, סתיו 2006.

תרגום לשירה של רימא אבו-ג'אבר, "אני והוא", שעשינו
רימא, אורלי זהר ואנוכי, התפרסם בגיליון כתב-העת
"הליקון" לכבוד פסטיבל "שער 2006".

ארבעה משירי מתפרסמים בכתב-העת "אלפיים", גיליון 30,
אשר ראה אור בדצמבר 2006. השירים: "שורות לפרימו
לוי", "בבית-העלמין הבריטי שעל הר-הצופים", "ספר אחד
בחייו" ו"בגדאד, שיר לימות שלום".

שירי "מול ערוות אשתו" התפרסם בכתב-העת "קשת החדשה",
גיליון 21, סתיו 2007, עמ' 126.

שירי "השמיים שלי", "שיר ויתור של מהגרים עייפים"
ו"לפרננדו פסואה, מכתב גלוי לתמיכה בהקמת גלקסיית
המשוררים", התפרסמו בכתב-העת "הליקון", גיליון 76,
חורף 2007, תשס"ז.

שירי "שיר לחתונתה של אסתר ונטורה לבית רומנו",
התפרסם במוסף "תרבות וספרות" של הארץ, 8 ביוני
2007:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=868267&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

שירי "משוררים מתים", התפרסם במוסף "ספרות" של
ידיעות אחרונות, 23 בנובמבר 2007, עמ' 29.

השיר "הערבית שלי אילמת" התפרסם באתר Ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3386747,00.html

שירי "מכיוון שהיה עיוור", "והדברים מפי זרים",
"ואריאציות ספניוליות" ו"עברות עתידין לפניו"
התפרסמו בכתב-העת "הו!", גיליון 6, נובמבר 2007,
כסלו תשס"ח, עמ' 121-124.
שירי "לונה היא לבנה בספניולית" ו"לפני יום הכיפורים
ה'תשס"ח" התפרסמו בכתב-העת "משיב הרוח" גיליון כה,
חורף תשס"ח, 2007, עמ' 15-19.

שירי "ההיסטוריה שלנו", "שני שירי פריחה" ו"שכם,
1967" התפרסמו בכתב-העת "סדק", גיליון 2, ינואר
2008, עמ' 20-21.

תרגומים לשירי:

בכתב-העת "הליקון", גיליון "שירה חדשה" (מספר 68),
אוגוסט 2005, תורגמו כמה משירי לערבית: "הערבית שלי
אילמת", "ט' באב ה'תשס"ב, ירושלים" ו"קצה המדרכה".

בפרוייקט "שירחוב 2007" בירושלים נתלה תרגום לערבית
של שירי "משוררים מתים" שנעשה על-ידי פרופ' ששון
סומך.

תרגומים שלי:

בכתב-העת "הליקון", גיליון "שירה חדשה" (מספר 68),
אוגוסט 2005, הופיע תרגום שלי לשיר של פאבלו נרודה.

ב"אדומה - אנתולוגיית שירה מעמדית", שראתה אור באחד
במאי 2007 בהוצאות "אתגר", "מעין" ו"הכיוון מזרח",
הופיע תרגום שלי מערבית לשיר של מרוואן מח'ול.

תרגום-עיבוד שלי לכמה משיריו של חורחה לואיס בורחס
התפרסם בכתב-העת "הליקון", גיליון 77, רשות היחיד
14, "תרגום-עיבוד בשמונה וריאציות", עמ' 62-68, קיץ
2007, תשס"ז.

תרגום-עיבוד שלי לכמה משיריו של ניזאר קבאני התפרסם
בכתב-העת "הליקון", גיליון 78, "שלוש וריאציות
לניזאר קבאני", עמ' 42, קיץ 2007, תשס"ז.

מסות:

"אין העניות מן העבירות", מסה על היחס היהודי המוסרי
וההלכתי לעוני ולעניות בספרו של רבי יהודה בן
מוייאל, "שבט יהודה", התפרסם בגיליון הראשון של
כתב-העת "תאורת רחוב", של היחידה למעורבות חברתית
באוניברסיטה העברית, מרץ 2006.

"זכויות שהזמן גרמן, ומצוות הזמן להפרן", מסה על
זכויות יוצרים, התפרסמה בעתון 77, גיליון 319, ניסן
תשס"ז, מרץ-אפריל 2007, עמ' 16-17.

"מנחות שירה בנגליות: התשוקה היחידה האפשרית", מסה
על ספר שיריו של ראבינדראנאט טאגור, גיטאנג'אלי,
התפרסמה בעיתון 77, שנה ל"א, גיליון 320-321,
מאי-יוני 2007, עמ' 28-29.

באתר מכון ון-ליר בירושלים ניתן למצוא את הרצאתי על
הקשר בין הפיוט לבין הספרות המזרחית בישראל, "מיהודה
הלוי ליהודה בורלא", בכנס על הפיוט.

מאמרים אקדמיים:
מאמרי "זהות יהודית-ספרדית רב דורית בישראל: בין
זיכרון אישי לקולקטיבי", התפרסם בכתב-העת פעמים
111-112, אביב-קיץ תשס"ז, עמ' 35-79.

אנתולוגיות:

שירי "קצה המדרכה" התפרסם בכתב-העת "הליקון",
בגיליון מיוחד "המיטב - שירה ישראלית", גיליון 71
חורף 2006, תשס"ו.

שירי "לארז ביטון, שיר בשני חלקים", הופיע ב"אדומה -
אנתולוגיית שירה מעמדית", שראתה אור באחד במאי 2007
בהוצאות "אתגר", "מעין" ו"הכיוון מזרח".

מסה שלי על זהות מזרחית צעירה, בשם "חלומות
באספניה", הופיעה בספר בשם "תהודות זהות - הדור
השלישי כותב מזרחית", בסדרת "972" של עם-עובד,
עורכים מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב וניר ברעם,
התפרסמה ביוני 2007.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמונה
העיוורון הכה בבנו לאור בוקר אחד לבן בוהק במיוחד. אולי היו
אלה הדמעות החמות שבכה עליו אביו כל לילה לפני השינה שנשפכו אל
תוך עיניו כשהיה תינוק ועכשיו טשטשו את ראייתו. אבל שנים חלפו
עד שהעיוורון ההוא התעורר מתרדמתו וקיבל צורה.

אהבה
לו היו הורי או מורי מקפידים עמי יותר על לימוד השירה הערבית,
הייתי יודע לצטט עכשיו בעל-פה את מלותיו של ניזאר קבאני
המצלצלות בראשי... ובכל זאת אני מנסה את כוחי ואת השכחה שלי:
"כל יום, או עשור, או שנה, מתאבדת עיר ערבית אחרת בדרכה
המיוחדת, המשונה, מאבדת את שמ

ביוגרפיה
היא אמירה בת סלימה בת חיים יצחק יהודה בן יחזק-אל עליו השלום,
תינוקת רכת עביה גונבה בין ארצות במטוסים, אל תוך מלתעות איזה
זמן בו חושך חופר בחושך. בת בגדאד אמי, אך מוכנה להישבע כי
ילידת לונדון היא. ובינתיים אביה אבדה לשונו, ורק עינו רק עינו
עדיין חגה במסלול

ביוגרפיה
כבת שלושים שנים ישראליות, ועוד שנים עיראקיות ספורות, הכריזה:
"עם המזרח הנקלה הזה לא יבוא מגעי, לא אזכור בית הורי, פני אמי
תנשמת - בוכה על חורבות, ופני אבי כרוב - אלוהים לא הושיע
לו...".

געגוע
בזמן ההוא התהפכה לשוני, ועם שהגיע ראש חודש תמוז נתקע לי בפה,
עמוק עמוק בגרון, עמוק מן הגרון, המבטא הערבי. כך כשהייתי
באמצע הליכת רחוב חזר אלי המבטא הערבי של סבא אנוואר עליו
השלום, וכמה ניסיתי להוציא אותו מתוכי ולהשליכו באחד הפחים
הציבוריים ככה לא הצלחתי.

לעיר צפונית ורחוקה התקרבה מגיפה שאיימה לקטול את מיטב
התינוקות והילדים. המגיפה הגיעה אך בדרך נס ניצלו רוב הנפשות
הרכות והטהורות. ומפעל ארונות הקבורה, שכבר סיים להוציא מתוכו
מלאי גדול של ארונות קטנים, וגם קטנים מאוד, לא ידע כיצד
להיפטר מן העודפים. הוחלט להת

מלך בירושלים לפני היות דוד אוהב ספרים רבים ולכן אוהב אנשים
רבים.

אחרי הרצח התכנס בית-הדין. בית-הדין התכנס במקום הרצח, באמצע
הדרך בין שתי ערים, על הר לא גבוה ולא נמוך. אב בית-הדין היה
מוטרד מכך שלא נמצאו האשמים. מועד המשפט התקרב, וחששו הלך וגבר
כאשר התברר שאפילו חשוד לא נמצא.

בלילות היא מציעה לי לכווץ את עצמי כך שאוכל להסתתר בתוכה. גם
אני הייתי מסתיר אותה בתוכי לו יכולתי אני מרגיע את עצמי
ומתכווץ. אבל פעמים רבות קורה שהתכווצותי אינה מספקת וכואבת לי
הכניסה בשער גופה והיא ממצמצת כאילו עומדת לחזור בה מהצעתה אז
אני מבקש אולי תקל ע

את מלמדי התינוקות והדרדקים היו מביאים כבכל שנה לחדר ביום
הראשון ללימודים קשורים בחבלים, ומודיעים להם בדרך הלכות
בקולות מייסרים, דעו כי אין אתם בוחרים ללמד ואין אתם בוחרים
מה ללמד ואיך, אלא הכול רצון הקדוש ברוך הוא, והוא מלמדכם כי
אין תורה נקנית אלא בחבלים

אהבה
לפי שהיה עסוק במדידתם של אחרים, לא מדד את עצמו. והמידות שמצא
היו חלקן טובות, מיעוטן רעות, ורובן בינוניות. רשם אותן
בפנקסו, כדרך שחקלאי רושם יבולים, עם הרבה רגש אבל גם עם מידה
ברוכה של עסקיות.

זוגיות
כל לילה פוגשת אותו מעבר הפרגוד. מתחילים שיחותיהם בשתיקה
קצרה. ואז כמו אומרת דק לעצמה, ידי הולכות ורזות לאחרונה,
אצבעותי נעשות צרות, כמו נועדו רק לדפדף בין דפים. ובלי לחכות
כי ידבר היא מכינה לה כוס של תה ובה גם תיון וגם עלים רבים,
גודשת סוכר לבן בלי מידה.

בבוקר שהקדים לצפות את ראש-השנה
עליתי על רכבת שגמעה געגועים ארוכים לסנטיאגו
דה קומפוסטלה. יאגו הקדוש, הוא יעקב בן מרים ויוסף


לרשימת יצירות השירה החדשות
אינטרוספקטיבי
אני כותב שירה דו-לשונית
בעברית ובשתיקה
וקורא במפת העולם טרם השינה
מתכנן לי מסלולי בריחה.

בגדד, משוש תבל, היפה שבקריות העולם, מאטה את קצב
זרימת המים בחידקל, השלישי בנהרות גן-העדן.

אין העניות מן העבירות
ואין העשירות מן הזכויות.
אלא ידע אדם בעושרו
כי אין המצלצלים אשר צובר הוא בארנקו
רכושו
ואין המצלצלים הנופלים מכף-ידו
אבדתו.

ארספואטיקה
עכשיו הלב הוא נר
אללה יוסתור אהובה מפני הרוח
עכשיו הגוף הוא אדמה
אללה יוסתור אהובה מן הבצורת.

ירושלים של מעלה, אסורה בחבלי משיח,
ביקשה להישפך מטה, ובידיה סוכות שלום,
אל ערבות הבדונים. שם בארץ המעברות
בין שיני הסלעים,

בלילות הקיץ בגדד עולה לישון על הגגות,
מתפרקת מתכשיטים כבדים, ונסוגה מצניעות החדרים
אל פומביות האוויר.

יין
אם בנהר היה זורם ויסקי
הייתי טובע בו ושר
כן, אם בנהר היה ויסקי
הייתי טובע בו ושר
אני אומנם יודע לשחות, בובה,
אבל הייתי כה מאושר

קצרצר
הזמן - תרופה עתיקה
במלכודת הנצח -
מכסה עלינו בשמיכת צעיפי כוכביו.

גופה הוא לי בית-צוהר

כשדם הופך רעל
הגוף הופך לכאב עצמו
כמו עץ היער הנכרת
להיות גרזן כורת לאילנות.

הכפרים השקטים הללו, שעשרות שנים היו עיוורים
למבטנו העיוור, נותרו סמויים מן העין העברית,
שלמדה לשחק בחילופי שמות ושקדה על ריכוך
כובד הע'ין והח'ית הערביים.

אהבה
בתיאולוגיה של עצי-הזית
האלוהות שוכנת במעבה-האדמה
וחסדה בפרנסת השורשים.
תורת-הסוד של העצים מוסרת
שהאלוהות היא שורש
שורש כל שורש

הערבית שלי פוחדת
אומרת בעברית בשקט:
"אהלן אהלן"
במפגשים הביתיים

הערבית שלי פוחדת
מתחזה בשקט לעברית
ולוחשת לחברים
עם כל דפיקה בשעריה:
"אהלן אהלן".

קפקא שרף דפים
והם חיממו לילות קרים בפראג ובברלין.
הם מילאו את האוויר
בריח נייר שנידון לאש
והכל היה עצבות גדולה.

חזרתי לעירו של סבי, בחאר, הסמוכה לכפר קאנדלאריו,
ומן הכיכר המרכזית התקשרתי אליו. קו טלפון ארוך
קיצר את מרחק געגועיו של יהודה הלוי, וסבא יכל לשמוע
את קול עירנו שבסוף המערב, אני יכולתי לשמוע את
הלמות לבי שבקצה המזרח.

מתיקותן הלילית של צביטות אהבתה
בבשרי, בחצר ירושלמית, בין אבנים וגפן,
בין צלילי עוד ולאדינו, בין קירות גופי,
מתיקות דבש אדמונית.

הרואה ירושלים בחורבנה
יקרע קרע בבגדו
ואז יתפור הקרע
שלא יהיו בגדיו עשויים קרעים קרעים.

כל בוקר ממתינה לי תחזית מזג-האוויר בגב העיתון
כנבואה קטנה. עכשיו אני יכול לבחור סוף-סוף בין בגדיי
להניח עליונים עליונים ותחתונים תחתונים
ולמלא את תיקי במחברות ובפרוסות של לחם.

דילן אהב אישה עם עיניים עצובות
וגם אני משתדל לאהוב נשים עם עיניים
עצובות. אהובתו דיברה כמו שתיקה
וגם אני משתדל שאהובותיי ידברו

געגוע
לא לפחד לומר
את המילה נוסטלגיה
לא לפחד
ללחוש געגועים
לא לפחד לומר
יש לי עבר

מאהבת נשים בטעם תות-שדה
היית חוזר לפרברים
ולעברית האחרת
שהיתה טופחת על פיך עד פקוע חניכיים
ומביאה עמה ריחות דחויים ואהובים.

יין
לי באי ניסה לחבק את הירח
ונפל לנהר. ומת. הוא פנה אל העולם
בסימנית סיניות שיכורות אותן אבין
רק אחרי שאתפכח.

אהבה
אלוהים הגדיל את אהבת מג'נון ללילה במידה כל-כך מופרזת
שגרמה לו לאבד עשתונותיו כשראה את כלבה רץ בסמטה.
וכשהיה הולך בעקבותיה בין דוכני השוק היה מנשק את הפירות

יחסים
אחי מחמוד דרוויש, לא אויבים מבטן אנחנו
שנתגושש ונתרוצץ ונאחז איש עקב רעהו
במאבקים של בכורה וירושה,
לא אויבים על פי מיקום הכוכבים ביום לידתנו
ומותנו אנו, לא האל שם אותנו זה מול זה להילחם

התפילות החליפו את עבודת הקורבנות
כשאלוהים החריב את בית המקדש ופיזר את ישראל בעמים

קובץ שירים
אני יצאתי ומצאתי חתול עובר בתחנת ביקורת של המשטרה
ומתלבט מול הכותל בין עזרת נשים וגברים
וראיתי אנשים רבים חיים חיים כל אחד בשפות רבות
נשים ואנשים חיים בשפת אביהם ושפת אמם בשפת המקום
ושפת הדרך בשפת עסקיהם ושפת תפילותיהם בשפת החיוכים שלהם
ושפת הייאושים

קצרצר
משוררים מתים
כותבים טוב
ממני

קצרצר
בלי דמעות
את נראית עירומה

געגוע
בילדותי
גוף סבי
בחוף-ימה של תל-אביב
היה שובר-גלים

שואה
סבי לא מת כדי לעבור לעולם אחר.
הוא לא חלם אף-פעם שיפגוש שוב את יקיריו המומתים
על גדות נהרות גן-העדן
ויזכה לשמוע מאיזה קרמטוריום עלו גופיהם כעשן השמימה
או לאיזה קבר-אחים נזרקו עירומים, אולי חיים.

בין הסדינים הגוף הוא קאניבאל,
נושא תשוקה אל הבשר החי,
מתמלא בדם לקצב פעימות רמות.

יין
לעראק אין צבע אבל יש לו צליל
ועינייה שני פנסים עתיקים בלילה הדליל:
הם בני עידן בו לא חשבו על חשמל.

אלוהים
ולפעמים מן לא יורד מן השמיים
ואין לך משה שיתן לך את דבר ה'
חרוט על הלוחות ואין לך אפילו אהרון
שיעשה לך אלוהים חדשים בדמות עגל זהב
ולעיתים צריך להסתפק אף בפחות
מן השברים של הלוחות.

עשן הסיגריה ירוק
והחלומות נמצאים בעלה רועד
ברוח ובזווית חיוכה של הנערה שהתיישבה
ממול

קובץ שירים
לא צריך להתגרות בשמיים בירושלים.
בשביל זה יש תל-אביב

קצרצר
הבצל הוא הכתפיים,
מתקלפות לתוך חיבוק,

במקום ממנו אף תפילה לא תציל
כל המילים הן תפילות וגם שתיית
מרק מפינכה נעשית ניגון של תפילה.

וידוי
אני רוצה להיות בוב דילן
ולשיר בגריניץ' ויליג' תמורת דולר ליום
אני רוצה להיות נביא עם שער פרוע
שכל הזמן מחליף מקום

שואה
סבי לא מת כדי לעבור לעולם אחר.
הוא לא חלם אף-פעם שיפגוש שוב את יקיריו המומתים
על גדות נהרות גן-העדן
ויזכה לשמוע מאיזה קרמטוריום עלו גופיהם כעשן השמימה
או לאיזה קבר-אחים נזרקו עירומים, אולי חיים.

לא פעם עצרתי בצד הדרך
והטלתי מים על קיר או חומה או גדר או שיח או עץ
וכשהשתן ניתז נזכרתי בשורות של יהודה עמיחי
כאלו שלא שינו את חיי

אהבה
כשהתכסיתי בה לפני השינה בעיר זרה
היא סיפרה לי מתלאות יומה:
"שער נשיקותיי הכבדות טעמו ככאבים קשים
של אהבות דקות".

היה יחיד של מים, יא בני,
יחיד של עשב
של אבק
של סוכר.
הילחם נגד הריבוי מלידתך, יא בני,


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני אלמוג בן אמירה בת סלימה בת סמרה, אמי איימה לשכוח בית
הוריה ולשנות את שמה, ואחר החלה משננת בשירים שמות ואילנות של
שמות ודורות על דורות. וגם אני אחריה, פתאום ממרחק כל השנים,
לומד לשנן שמות, לומד לכתוב את שמי ושם אמי ושם אבי ושמות
הוריהם והורי הוריהם.

במרחק, למטה מכוכב, ציוץ ציפורים. צלליתה מתארכת עכשיו על
המדרכה בין שני פנסי רחוב והזמיר לא יודע כי צליל קולו כמעט
מנחם אותה כשהיא מתבוננת ורואה איך לבנה חדשה, עדיין לא פגומה,
עוברת בין שני בניינים נמוכים.


לרשימת יצירות המסה החדשות
מהי עניות? ומהי עשירות? האם מוצדקת חלוקת בני-האדם בעולם הזה
לעשירים ועניים? רבי יהודה בן מוייאל, האדמו"ר הגאון נר המערב
אשר נולד במוגאדור שבמרוקו בערך בשנת 1829, כתב: "אין העניות
מן העבירות ואין העשירות מן הזכויות, כי כמה עשירים רשעים וכמה
עניים צדיקים"

ביקורת
כשמתה נהילה אמר יונס לח'ליל: "האשה אינה מתה אלא בשעה שבעלה
חדל לאהוב אותה". ח'ליל חשב שאלו מילים יפות, המנחמות אוהב
מזדקן המאמין שבאהבתו לא מתה אשתו. אבל יונס המשיך את המשפט
ואמר: "הגבר מת כשאשתו חדלה לאהוב אותו".

ביקורת
בימים אלו יוצא לאור ספר חדש לאלכס אפשטיין, "לכחול אין צפון",
והחלטתי לפרסם כאן ביקורת ספרים שלי על אחד מספריו הקודמים,
"אודיסיאה", שנכתבה לפני כארבע שנים, וכוללת בתוכה ראיון עם
אפשטיין.

ביקורת
"שלא יסתחרר לך הראש, אדוני. אני אוהבת אותך, אבל כדאי שתדע,
אפילו למענך לא אהיה ערביה" אומרת ענת לזאב אפשטיין, גיבור
ספרו החדש של סמי מיכאל, "יונים בטרפלגר". זאב עונה לה ביובש
ומסביר כי יש בעולם קרוב למאתיים מליון ערבים, ואין הם זקוקים
לעוד ערביה, ומוסיף:

ביקורת
ויקי שירן אוספת שמות, בעיקר של נשים, ויש להם "קסת ניחוח חוס
לארס" כפי שהיטיב לנסח זאת סמי שלום שטרית: זוהרה, לילי, גברת
אסתר, מרגריטה בכר התופרת בת הארבעים, עדינה (שאמה אמרה לה:
"אשה ללא בעל היא לא אשה" (40) ובעלה אמר לה: "אשה היא אשה רק
במיטה" (40)...

ביקורת
מפתה לכתוב ביקורת על בורחס כדרך בה הוא כתב ביקורת ספרים:
להתייחס אליו כאל דמות בדיונית, אולי להמציא בורחס אלטרנטיבי,
ברזילאי במקום ארגנטינאי, יליד 1904 במקום 1899, שאת שמו הוגים
בורח(A)ס ולא בורח(E)ס, והוא בעצם בורחס האמיתי

ביקורת
בספר שיריה של קרן קוך, אי-אהבה, שישים ושמונה שירים, חלקם
קצרים וחלקם מעט יותר ארוכים. והשירים הללו הם מסע של אישה
צעירה פנימה והחוצה בין מחוזות זיכרון ושכחה, בין אהבה וכמיהה
לאהבה,

בלילה האחרון של ישראל-במצרים לא יצא איש מפתח-ביתו עד-בוקר:
דם סימן את משקופי בתי-העברים וסיפק הגנה: וישראל-שאכלו את
צלי-האש התנמנמו ליד השולחן מקלותיהם בידיהם ומותניהם חגורים :

טקסט יכול להיות כפצצה המונחת מתחת כסא בשורה האחורית של אולם
הומה אדם מוסתרת בתוך מעיל אפור ובלוי ואין איש מרגיש בה עד
שכבר מאוחר מדי. כאלו הם בעיקר טקסטים קצרים שאתה קורא כמעט
בהיסח דעת ומבין רק בקריאה שניה או שלישית או רביעית או אף
פעם.

האם היו היהודים בארצות ערב ערבים? האם סבי וסבתי אשר נולדו
בבגדאד ודיברו ערבית כשפת אמם היו ערבים? האם הערביות מהווה
חלק מזהותם של המזרחיים בישראל, אשר רובם כבר לא מדברים ערבית,
ועל כן אינם ערבים על-פי הגדרתו של סאטע אל-חצרי? ומה דברים
אלו אומרים לגבי זהות

ביקורת
אלוהים האב, האדון, המלך, הוא דמות נוכחת תדיר בחיי כולנו משחר
ילדות. בבואו להציע מנחות שירה לאלוהיו לא שוכח ראבינדראנאט
טאגור ציורים אלו; אבל משורר בנגאל יודע ומוכן לפנות אל האל גם
בשפה אחרת של דימויים אחרים.

איך יכול עם להסביר לעצמו את חורבנו ה(כמעט) מוחלט? מה עושה דת
אחרי שמקדשה נותץ? מה אומרים מול הריסות העיר היפה בתבל, כאשר
רק מיעוט זעום מבנותיה ובניה שרדו את המלחמה הקשה?

לפעמים תאונת אופנוע יכולה להיות הסיבה לחרותך. כך זה היה
ביולי אלף תשע מאות ששים ושש, כאשר חייו של בוב דילן כמעט
הסתיימו בהתרסקות אחת על כביש אספלט. לרגע ארוך ומפחיד נדמה
היה שמסעו של כוכב השביט של הרוק האמריקאי הגיע לקיצו.




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
"אם אני חושב,
משמע אני
קיים?"

"אני לא חושב"
ענה לי מישהו.

"עזוב אותו"
אמרתי לעצמי,
"מי הוא שידבר,
הוא לא קיים".




אחת ברגע של
הרהור ברומו
(נו, טוב, לא
כ"כ) של עולם.


תרומה לבמה





יוצר מס' 25641. בבמה מאז 30/8/03 5:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לב. אלמוג
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה