[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 228596131 228596131
אל היוצרים המעריכים את אילנווין דיקנס
קוראים לי רינת, המשפחה שלי קוראת לי רונת (מסיבה
שאני לא אפרט עכשיו כי זה כבר סיפור אחר ויסופר בפעם
אחרת) ואני שונאת את זה, חברות שלי קוראות לי
סארומן. גם את זה אני שונאת.
נולדתי ב 1994, אני אהיה בת 11 בינואר.
אני אוהבת חיות. יש לי שושלת חתולות וכלב שגרים אצלי
בבית.
אני שרה בלהקה, מנגנת כינור והתחלתי ללמוד פסנתר.

הדפיוצר שלי מיועד לספר שאני כותבת בימים אלו. כל
פעם אני אוסיף פרק אחד (אבל תצטרכו לחכות הרבה מפרק
לפרק כי אני רק בפרק 5.. וגם לעורכים לוקח זמן
לאשר.. לא אשמתי.)

כנסו לדפיוצר של אחותי "נועה נוטלה",
ואחותי השנייה "בוראן ביט" (ברגע שיאשרו אותה)

וזהו:)

מקווה שתהנו,
רינת (או רונת) (או סארומן)




לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הסיפור שלנו מתחיל באי באמצע הים. הוא ניקרא אי המוות.

אילונווין ישבה בעוד יום של ייסורים בתאה האפל והנמוך (כאשר
עמדה בו, הרווח בין ראשה לתקרת התא היה סנטימטר אחד) וטום,
האסיר שבתא מעליה, ישן. "היום הוא היום האחרון שאשאר בעונש"
מלמלה לעצמה.
העונש היה לא לאכול חמישה ימים. היא קיבלה את עונשה מפני
שניסתה לברוח




בהתחלה הייתי
בטוחה שהכל
עבודה בעיניים,
שצוחקים עליי,
אבל זה באמת
נכון!! ברגע
שאתה מתחיל אין
דרך חזרה... אתה
לא יכול
להפסיק.


אחת שהתמכרה מהר
מדי לכתיבת
סלוגנים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 43135. בבמה מאז 6/12/04 18:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאילנווין דיקנס
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה