|
רק על עצמי לספר ידעתי צר עולמי כעולם נמלה......
לבוש בלויי סחבות האיש,
צעדיו איטיים על הכביש.
ידו מושטת בתחינה,
מבקשת היא עזרה.
|
דלתות נעולות,
לאן הן מובילות?
אל הבלתי נודע.
|
יכולתי להבין,
שאנחנו רק ידידים
ושבשבילך,
זאת סתם חוויה
התדעך לאיטה.
|
|
|
אילו סלוגנים
אשר עפים ברוחב
פס
אילו סלוגנים
היו נופלים
לי למכנס
אז, ללא סיבה
הייתי חש
דגדוג קטן
כשהסלוגנים
היו רצים
על הרוכסן. |
|
