|
רק על עצמי לספר ידעתי צר עולמי כעולם נמלה......
לבוש בלויי סחבות האיש,
צעדיו איטיים על הכביש.
ידו מושטת בתחינה,
מבקשת היא עזרה.
|
דלתות נעולות,
לאן הן מובילות?
אל הבלתי נודע.
|
יכולתי להבין,
שאנחנו רק ידידים
ושבשבילך,
זאת סתם חוויה
התדעך לאיטה.
|
|
|
אכלו לי שתו
לי.
זהבה, כועסת על
בועז ואומרת לו
שוב ושוב, שיעשה
משהו נגד שלושת
הדובים החראות
או שלפחות יענה
לה כשהיא קוראת
לו, כי זה לא
מנומס ככה
להתעלם. |
|
