|
רק על עצמי לספר ידעתי צר עולמי כעולם נמלה......
לבוש בלויי סחבות האיש,
צעדיו איטיים על הכביש.
ידו מושטת בתחינה,
מבקשת היא עזרה.
|
דלתות נעולות,
לאן הן מובילות?
אל הבלתי נודע.
|
יכולתי להבין,
שאנחנו רק ידידים
ושבשבילך,
זאת סתם חוויה
התדעך לאיטה.
|
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
