איילת נולדה בשנת 1985 בערב ראש השנה, בדיוק בזמן
לארוחת החג. ארוכה היריעה מלהכיל את קורות חייה
הדלילים, אך נציין בחטף שעיקר חייה מסתכמים בצפייה
בסדרות אנימציה יפניות והזלת ריר על כמה מגיבוריהן.
איילת החלה את קריירת הכתיבה שלה אי שם בשלהי
החטיבה, כשעול הלימודים ולהט תשוקותיה כבלו נפשה
בעבותות והציתו אש בוערת בליבה הצעיר. והרי זה פלא,
הלב בוער באש ואיננו כלה, אלא גדל ונאבק להעצים
פעימותיו ולשלוח לשונות של תשוקה וחזון בעורקיה. וכך
נשזרו שירים והועלו הגיגים, ואיילת זנחה אותם לאנחות
כיוון שכל עיניינה היה נתון לתיאטרון. גם היום לא
גוועה אהבתה לבמה ולמשחק, ובראשה של איילת מרצדים
חזיונות אוטופיים בהם היא מדובבת סרטים מצויירים
ומפזזת במחזות זמר. ובעודה צועדת בדרכיה העקלקלות
ורבה עם העולם, היא מוסיפה לחרוז לה שירי ניצחון,
שירי תבוסה, שירי נדודים ושירי אהבה לדמויות
מצויירות.
סגנון כתיבתה נע בין תמימות נאיבית בעלת מרקם קסום
לבין סוריאליזם אבסורדי בעל אורח התבטאותי הזוי,
ולפעמים נדמה שהיא אדם מוזר שצריך לנדות מהחברה
ולהרחיק מילדים. היא מרבה לכתוב בגוף שלישי כדי
שתוכל לרדת על עצמה מאחורי הגב.
בערך בשנת 2000, בפרץ פתאומי של סבלנות, פתחה לה
איילת דף ב"במה חדשה". בשנת 2004 גילתה שזה הצליח,
וכיום היא מתכוננת לפרסם את שיריה, ציוריה, ושאר
התקפי האומנות שלה בדף שלפניכם.
תהנו.

אמא... חיית מחמד

הזאבים של צ'זה על נייר מחווה לסידרה המופלאה- wolf's rain.

יפנית על נייר היופי המעודן של היפנים... sigh

סוף העולם על נייר

שיר הילל ליפה בגברים קומדיה