|
לפעמים הייתי רוצה לשים לזה סוף.
ואז שתיקה. שתיקה של כבוד לאין סוף ולמה שבתוכו, שכבר לא
קיים.
כל סוף הוא התחלה חדשה, נטושה בשדות זרים, רוצה להיאסף לתוכם.
|
|
|
היה לי דוד -
ניצול שואה -
שהצליח לצאת
ממלחמת יום
כיפור, אנטבה
ושל"ג בלי פגע,
הגיע לבוסטון,
נחטף עם כולם
אבל צנח מהמטוס
בול על בניין
מספר 7.
ברגע שהוא
התעורר, חשך
עליו עולמו.
פראייר.
אד המתאבד |
|
