|
אוהבת שוקולד ועוגות גבינה,
אוהבת לכתוב לשיר,
ולרקוד מול המראה.
נולדה בקיץ 1984,
אוהבת שהשמש שמחה,
אוהבת קפה וקפה אוהב אותה.
אוהבת בלא מודע לפגוע בעצמה,
אוהבת היא מילה מוזרה שכזו,
אוהבת היא מילה חלשה.
מקווה שתהנו לטייל בעמוד שלי...
יום אחד התעוררתי, כמו מחלום בלהות, וראיתי אותו מרוח על הקיר
שלי,
את הצבע הכחול.
החלטתי שהוא חייב ללכת, הוא חונק אותי, מפריע לי לחיות, זה
פשוט לא הולך יותר.
חשבתי, איזה צבע הכי מתאים לי, ולבסוף לאחר שעות של התבוננות
בחנות, מצאתי את הצבע המושלם.
|
"כל עבירה אחראית להורדה של כמה נקודות, מהזכאות לגן-עדן ועד
הכניסה לגיהינום", חוסר הסבלנות ניכר בקולה בשנית.
בעוד שהרשימה הלכה והתארכה, חשבתי אם אני אוכל להשלים את
הנקודות החסרות באמצעות נקודות ישרכארט, מעניין אם גם למלאכים
יש חוש הומור.
|
תכננו ללכת אליו הביתה לקחת סרט, ומה שיהיה אחרי הסרט... זה
כבר לא לתכנון.
השעה הייתה שש ורבע והתחלנו ללכת לכיוון הדלת, "אמא אני
הולכת!", "בסדר", אם השיחה הייתה קצת יותר ארוכה אולי לא היה
לי מה לספר עכשיו, או אם הכלב שלי היה קופץ עליו טיפה יותר...
|
"טוב את יודעת מה, אני אעלה את זה לנציג".
"איזה נציג?" שאלתי בגיחוך, איתי ענה ברצינות שלא אופיינית לו,
"הנציג שלנו, בישיבות שאנחנו עורכים, באמת איילת את לא קוראת
עיתונים?".
"טוב אז אני לא קוראת עיתונים, מישהו באמת יכול להאשים אותי?".
|
זה כבר הפך להיות בלתי נסבל, כל כך השתגעתי שהייתי מוכנה לתפוס
את השכן המכוער שלי ולדהור עליו קצת, כדי להרגיש יותר טוב עם
עצמי, בכל המובנים.
אבל אפילו הוא לא רצה, השכן המכוער שלי!
באותו לילה דפקתי את הראש בקיר מרוב ייסורים, ואז שמעתי את
קולו של אלוהים!
|
ושוב זה בא
אותה תחושה של חנק
|
עלייך דוהרת
בשתי ידיי חונקת
ומקשיבה
לנשימתך האחרונה
|
היום אני לא אתקשר
ומחר אתה
היום אתה תחזר
ומחר תשנא
ריבים על קנאה
ירוקה נוראית
ריבים על אהבה
כה חזקה ופראית
|
אני רוצה למשוך
את הירח מטה
ולחרוט עליו
|
הפחד
זה יכל להגמר יותר גרוע
זה יכל להיות הסוף
על הכביש בדם מרוח
|
אלוהים כשבראת אותי האם לא חשבת כלל
או שלא ידעת שכך אני אגדל
ואם כן האם היית משנה
או שאתה מעדיף להשקיע במישהו שונה
|
לא מתלהבת יותר מדי
למשמע קולך
אל תהיה מופתע
אל תרים גבה
תקבל כגמולך
על יחסך
|
אני מודה לך היום
כי בלעדייך לא היה לי מחר
ולא מבינים
כמה את חשובה באמת
|
אסור לקטוף את פרחי הגן
אך לך לא איכפת
קטפת אותי
כמו מתוך חלום
|
זה הבום
פלדה על פלדה
זה צלילי
אקורדיון האימה
|
ולפעמים החגיגה נגמרת
מתעוררים בבהלה
ומגלים שאהבה היא
אשליה מתקתקה
|
לפעמים אנחנו לא מה שחשבנו
לא מה שקיווינו
לא איך שחלמנו
|
בונבון מתוק שלי
כה שחור וחלק
|
שלווה בעיניך
בזמן שישנת
שקטות הן פניך
בזמן שנרדמת
שוכב שם
|
לא יכולה להמשיך
לא מסוגלת יותר
לא בנויה לעולם כה קודר
|
הייתי רוצה
לחיות את החיים
ללא מחשבה
לאן הם הולכים
בלי לתת דין וחשבון
ובלי לחשוב קדימה
|
מחר יום חדש
אותו הדבר
כל יום כקודמו
ונמאס כבר
|
לא ארצה לפגוע
נעמה לי חברתך
וכבר אין לי כוח
לדמיין את תגובתך
|
הגשם קורא
לא שמעתם אותו?
הוא רוצה לטהר
הוא רוצה להרוס
|
חיוך גדול שמזמין שמחה
וגורם גם לי וגם לך,
מפזרת אהבה, מפזזת עליזה,
מאוהבת בחיים והחיים בה.
|
הנסיכה, הידועה
יושבת על כסאה
עם שרביט ביד אחת
וגאווה בשניה
|
ואם אתקשר
שאני מתגעגעת אספר
רוצה לשמוע את קולך
רוצה להיות שוב איתך
למה אצפה
|
חזירים ורדרדים
מתעופפים להם בחדר
מתיישבים להם בשקט
ומחכים
|
מכל סיטואציה
עושה היא סצינה
מחפשת את האוסקר
בכל שניה מחייה
|
אז נכון, אני טיפשה
ולא יודעת מה עושה
בלי הגיון ובלי סיבה
רק כשזה קשור לך?
|
ואולי מצצתי
אך לא את דמך
והתחבאתי מהשמש
כי עורי היה נפגע
|
כמו סופרמן שאיבד יכולתו לעוף
מרגישה היום
במכה זולה אחת
הפסקתי פתאום
|
רק התנשפתי
מה שאתה גורם לי לעשות
משגע אותי
לא בטוחה שזה כזה טוב
|
ילדונת
מה שאת רוצה תקחי
ולעולם אל תאמרי נואש
ואל תוותרי
|
כשלבן, רואה שחור
וכשחשוך רואה היא אור
כשרועש היא בשקט
וכשבוכים היא צוחקת
מתרוצצת בלילות
|
נגיעות שובבות
ורמיזות מיניות
מחייך אליי
עוד ועוד
מפלרטט ללא הרף
משוחררת לטרף
|
אני אוהבת
להסתכל על עצמי
דרך העיניים
שלך
|
מזהמת את הדם
מגיעה היא אל הלב
מחפשת כל אדם
שמוכן להתאהב
|
לא צריכה להשתמש בכדורי הרגעה
כדי שכל הרופאים
ישנו בשלווה
שכן אני לא ישנה
כבר חודשים
ולא מאמינה
באנשים
|
רוצה לדהור עליך
חזק מהר
לא להפסיק לרגע
ולא לוותר
|
וברגע שתחליט לעצור
את המשחק
ותבחר כדור אחד
אחד בלבד
|
לפעמים אני רוצה
לארוז מזוודה
לזרוק חולצה, תחתונים
ואולי חזיה
|
חיה בעולם של מוסכמות
"אם תרצו הכל תוכלו להיות"
כל יום לחיות לפי ההכתבות
לא יכולה לנשום מבלי לחתום על קבלות
|
מתפלספת ומתעסקת
בשטויות על אכזבה
ולי היא מספרת
שמסכן נשבר ליבה
ומסכנה אני
צריכה לסבול אותה
משוגעת היא
לא שפויה בדעתה
|
לא יכולה להתחיל את היום בלעדיך
ובבוקר חושבת רק עליך
זקוקה לך נואשות
כדי לנשום, כדי לחיות
|
הרמת אותי
מתוך חבילה צבעונית
שהתמלאה קצת באבק
שוכבת בתוך המכונית
|
רמיזות מתוקות
של דברי אהבה
נגיעות חצופות
של ידי בידך
|
עכשיו הלכת
ולי השארת חור בלב
אתה עזבת
אך הגעגוע לא עוזב
|
מדלגת בכזו קלילות
מרחפת
מביטה למטה
ומדמיינת את עצמי מתרסקת
|
את יודעת שאת חזקה
ולנצח יכולה
ואין את משתמשת
בכל מה שאת צריכה
|
ואם נשתה קפה
כמה פעמים
אז נמסד את הקשר
ונהיה קבועים
נהיה זוג חביב
לא יותר מדי
והוא אותי יאהב
ואני אולי
|
רק עוד ליקוק אחד
זה מותר
זה לא משנה איפה
כל גופך הוא כמו סוכר
|
סופנית קבעו הרופאים
נתתי לך להכנס לבפנים
להשתלט על כל גופי
נתתי לך לאהוב אותי
|
וזה הפחד שתופס
שמפריע לי מכל
זה לא נכון ולא צודק
כבר לא יכולה יותר לסבול
|
עוד צעירה
היא עוד ילדה
וכבר ויתרה
על אהבה
|
התבלבלתי לשניה
הסתנוורתי מיופך
וחשבתי שיש לי
עוד סיכוי לאהבה
|
יש עוד דגים בים?
מה זה אומר
ואם אני צמחונית
אז מה זה עוזר
|
ואתה כה מדהים
מלאך אך קרוב
מה עשיתי רע
שעשית לי טוב
|
אהבה זה הכל
האהבה תנצח
אהבה היא פשוטה
כמו לבלוב של פרח
|
להיעלם לזכרון
חבוי עמוק בתוך הלב
ולהפוך לעוד חלום
על זוג שהתאהב
|
שקט!
עשו כדבריי
אמרתי די
אמרתי
|
מתרוצץ ללא הרף
ואולי זו הסיבה
|
אני בוערת מבפנים
רוצה אותך בתוך התחתונים
את הלשון שלך על צווארי
את שפתיך, נשק אותי
|
מילים ושירה: אני
גיטרה: אייל לוי
|
מילים וגיטרה: אייל לוי
שירה: אני
|
אל הארכיון האישי (100 יצירות מאורכבות)
|
|
