|
ירושלמית שנת 83.
כתיבה מהוססת של מתחילים, אבל שווה לנסות.
רעש של מצית וסיגריה אחרונה,
לא כי התמלאתי,
פשוט כי נגמרו.
קופסא ריקה נזרקת, מוצאת את אחותה האובדת
|
ילדה בינונית, בגוף עצום,
מביטה במראה.
חיוך מלא שיניים, סיבוב של הראש,
ואין שם כלום.
|
נפל לי המחשב,
שנייה לפני שגמרתי.
תחושת החמצה,
מוכרת
|
נמלים במקלחת, נמלים בכיור.
וחשבתי לעצמי, שהרי,
רק שם עוד לא אכלתי.
|
|
|
החיים זה כמו
חיים, רק צריך
להוסיף "ה"
בהתחלה...
- שולה דץ -
אשתו של בעלה. |
|
