|
היא כותבת ולפעמים רוקדת, הומור ציני,סיפורים קצרים
- שירים כואבים.
אולי הגיע הזמן שהיא תוציא את הכל מהמגירה?
דמעה אחרי דמעה אחרי דמעה והנה הגשם התחיל לרדת והיא לא זזה
ממקומה - על הספסל העלוב הזה בגן המת הזה מחכה לאהוב הארור הזה
ובוכה...
|
וכשמתחיל בחורף הגשם
אני שוב לבד
ובלעדייך קר לי
ואף אחד לא מחבק אותי
|
אמרו לי שאני יפה אמרו שאני מכוערת
אמרו לי שאני חכמה אמרו שאני טיפשה
אמרו לי שאני קדושה אמרו לי שאני זונה
|
לא נרדמת
לא מתעוררת
מסרבת להסתכל
מסרבת לשמוע
|
לא יכולה להסביר.
רוצה רק להישאר אני והוא לבד בעולם.
|
אני גוויה שזרוקה באיזה יער נטוש
טיפת גשם זאת
דמעה של אלוהים
|
עומדת בחדר מלא אנשים
צורחת
דם כבר יוצא מגרוני
ואיש אינו מסתכל
|
ואם אלוהים הוא המצאה
ואם השפיות היא בעצם הפרעה
ואם השקר הוא האמת
|
שאלתי אותו נכון לא נורא?
והוא ענה מה פתאום נורא בכלל לא נורא...
|
ואז הוא בא
והולך.
בא והולך
תלך כבר.
|
|
|
"הלעיטיני נא מן
הכתום הכתום
הזה"
עשיו ליעקב
בגרסת במה |
|
