|
 211864364 יציאת חירום
אבל בטוח שהיא תבגוד בי.
אני זוכרת שהיה מאוחר מאוד והיינו בחוץ ומלא אנשים היו שם, זאת
הייתה מסיבה כזאת.
מסיבה שנפרדים בה ממישהו שהגיע תורו לעלות למעלה.
ככה היא אמרה.
|
גם לפעמים אני מחייכת.
אור, גדלנו, אנחנו לא בני 15 יותר, בעוד דקה אנחנו כבר בצבא.
לא נמאס מהמשחקים שלנו?
אבל אולי במקרה יש איזה שבריר קטן בלב שלי שהוא בשבילך.
ממש קטן, אחד מהפצעים האלה שעוד לא הגלידו ממך.
|
הוא מדהים.
אני שונאת להגיד את זה.
לא מגיע לו שאני אגיד את זה.
אבל הוא מושלם.
|
ביום שארז מת כל הכיתה הביאה הרבה ממתקים וסכיני גילוח וסבונים
כדי לשלוח לחיילים שלנו בלבנון.
ורק אני אמרתי שהם גם אוהבים גרעינים, כי ארז אמר לי שכשהם
בשמירה הם לא אוכלים הרבה סוכריות כי זה עושה חורים בשיניים.
|
אל תיתן לי להיות כל כך טיפשה שוב
אל תיתן לי להשאר לבד אבל תלך מפה.
רק תאהב אותי קצת, אתה יכול גם לשקר לי... זה כבר לא משנה.
|
ובכל מקרה אחרי חמש דקות אני אתעורר, אחייך ואגיד יאללה איזה
זין קטן היה לו ואני אגיד שהוא אפס ובגלל זה לא רציתי להישאר
חברה שלו ושוב אני אשקר לעצמי ולך ולכם.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אני זה אחד מאלה
שאסור להם לאכול
קמח, אחרת אני
אמות.
נשבע בכל החיטה
שבעולם! |
|
