|
דממת הלילה ירדה כבדה ומעיקה מאי פעם,על בית שלו ורגוע,ששכל
בן,שאבד אם.
וכעת שניהם שם למעלה אולי צופים בנו,אולי לא.
|
ואיך ליבי
ממשיך לפעום
מבכה חסרונך
|
וכבר אין דרך חזרה,
ואבדה בדידותי,
ותמה ילדותי,
|
ובבנין גבוה, בצפון ת"א
אשה מקבלת מבעלה
פרחים
ונשיקה
|
עם כל יום שחולף,
כל שעה שנגמרת,
נפשי
בנפשך
|
הלב נותר
שבור
לרסיסים רסיסים
|
מגירות
מגירות
של רגשות נעולים
|
ואתה -
השנוי במחלוקת,
הבלתי נראה,
בלתי נשמע,
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כן. בסדר. אני
גם ממש מאמין
להם שלתינוק של
במבה יש את אותה
בלורית ג'ינג'ית
ואותו קול מעצבן
וגוף של ילד
שמנמן בן חצי
שנה. משדרים
ת'פירסומת
המחורבנת הזאת
מאז שקשקתא פרש
לגמלאות, התינוק
הזה בטח כבר בן
30, יושב כל
היום בדירה
השכורה שלו
ואוכל במבה. |
|