|
דממת הלילה ירדה כבדה ומעיקה מאי פעם,על בית שלו ורגוע,ששכל
בן,שאבד אם.
וכעת שניהם שם למעלה אולי צופים בנו,אולי לא.
|
ואיך ליבי
ממשיך לפעום
מבכה חסרונך
|
וכבר אין דרך חזרה,
ואבדה בדידותי,
ותמה ילדותי,
|
ובבנין גבוה, בצפון ת"א
אשה מקבלת מבעלה
פרחים
ונשיקה
|
עם כל יום שחולף,
כל שעה שנגמרת,
נפשי
בנפשך
|
הלב נותר
שבור
לרסיסים רסיסים
|
מגירות
מגירות
של רגשות נעולים
|
ואתה -
השנוי במחלוקת,
הבלתי נראה,
בלתי נשמע,
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
-סליחה, איך
מגיעים לבמה
חדשה?
אחרי הרמזור,
אתה פונה ונוסע
לסוף העולם
שמאלה, אז פנייה
חדה למעלה, וישר
פרסה לאחור,
הבנת?
בעצם לא משנה...
כל הדרכים
מובילות לבמה
חדשה!
זאת שהולכת
לסוף... שמאלה. |
|
