|
דממת הלילה ירדה כבדה ומעיקה מאי פעם,על בית שלו ורגוע,ששכל
בן,שאבד אם.
וכעת שניהם שם למעלה אולי צופים בנו,אולי לא.
|
ואיך ליבי
ממשיך לפעום
מבכה חסרונך
|
וכבר אין דרך חזרה,
ואבדה בדידותי,
ותמה ילדותי,
|
ובבנין גבוה, בצפון ת"א
אשה מקבלת מבעלה
פרחים
ונשיקה
|
עם כל יום שחולף,
כל שעה שנגמרת,
נפשי
בנפשך
|
הלב נותר
שבור
לרסיסים רסיסים
|
מגירות
מגירות
של רגשות נעולים
|
ואתה -
השנוי במחלוקת,
הבלתי נראה,
בלתי נשמע,
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זהירות!
פילוסוף בדרך.
זה לא מדוייק
לומר פילוסוף,
כי מבחינה
רטרוספקטיבית של
הקופירמציה
הדואלית בתת
ההכרה לא ניתן
באמת להוכיח את
הפרדוקס
המתפרס... |
|
