|
ילידת 73', קולנוענית מתוסכלת במקצועה וחלטוריסטית
בזמנה הפנוי, חיה ונושמת בתל אביב.
ישבתי בחדר השינה עם מיכל ודפנה ועמדתי לספר להן על איזה אירוע
רווי רכילות
כשנכנסת. כהרגלך, צנחת בעייפות קיומית על הספה, מתעלם מכל מה
שמתרחש מסביב
ושאינו קשור אליך. התיישבתי לידך בסלון, מותירה את מיכל ודפנה
במתח שלפני הסיפור
המרגש.
|
אני המלט
I am Hamlet
להיות או לא להיות
To be or not to be
זו השאלה
That is the question
אני מתרגמת
|
הרוח צועקת מבחוץ, והכבל לבן מתנדנד הלוך ושוב.
גם אני.
השעון סופר לי את הדקות בזמן שאני מחפשת.
|
עומדים בחדר, החלונות סגורים.
ומסתכלים על כתמי האור שהעצים יוצרים על הזגוגית.
בעצם העצים אינם יוצרים כתמי אור.
|
|
|
למה תמיד אני
רואה סלוגנים של
קוטרים שבוכים
שאף פעם לא
מראים את
הסלוגנים שלהם,
אבל דווקא את
שלי- היפים
והמושקעים, אתם
יודעים עם
החרוזים
והמטאפורות
המגניבות על כמה
שהבמה דומה
לגבינה צהובה
בליל קיץ אחרי
שלא אכלת פיצה
שבוע שלם ואיך
כולנו כמו נמלים
אדומות שהולכות
בעקבות הירח
בלילות הקיץ כי
הוא כל כך דומה
לגבינה צהובה,
אוח כמה שהירח
דומה לגבנ"ץ
...
אז רק את שלי אף
פעם לא מראים!
יאללה יאללה.... |
|
