|
ילידת 73', קולנוענית מתוסכלת במקצועה וחלטוריסטית
בזמנה הפנוי, חיה ונושמת בתל אביב.
ישבתי בחדר השינה עם מיכל ודפנה ועמדתי לספר להן על איזה אירוע
רווי רכילות
כשנכנסת. כהרגלך, צנחת בעייפות קיומית על הספה, מתעלם מכל מה
שמתרחש מסביב
ושאינו קשור אליך. התיישבתי לידך בסלון, מותירה את מיכל ודפנה
במתח שלפני הסיפור
המרגש.
|
אני המלט
I am Hamlet
להיות או לא להיות
To be or not to be
זו השאלה
That is the question
אני מתרגמת
|
הרוח צועקת מבחוץ, והכבל לבן מתנדנד הלוך ושוב.
גם אני.
השעון סופר לי את הדקות בזמן שאני מחפשת.
|
עומדים בחדר, החלונות סגורים.
ומסתכלים על כתמי האור שהעצים יוצרים על הזגוגית.
בעצם העצים אינם יוצרים כתמי אור.
|
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
