|
הילד שכותב עשיו הוא בעצם ילד. אני מקווה הוא תמיד
ישאר ילד. שאף פעם לא יהיה מבוגר. הוא מקווה שתהנו
מיצירותיו וישמח אם תשאירו תגובה.
מולי ניצב בניין ישן. בעודי מסתכל על הבניין קלטתי פתאום בחורה
עם שיער שחור עומדת על גג הבניין. אותה בחורה לבשה שמלה לבנה
והייתה יחפה. פחדתי שהיא תיפול ותכתים את המדרכה המלוכלכת.
|
הדבר שהיא הכי שנאה בעולם היה שהתייחסו אליה כאל ילדה קטנה.
תופעה זו חזרה על עצמה לעיתים קרובות. בין אם זה היה חבר של
ההורים או סתם מוכר בחנות שדיבר לאט כאילו שאם הוא ידבר מהר
היא לא תבין אותו.
|
הכל התחיל כאשר וולטר היה בן 15. יום אחד הוא חזר מבית הספר
מוקדם והלך לישון. וולטר הירבה להתגלגל בשנתו ונפל מהמיטה רק
אחרי שהצליח לדפוק את ראשו ברצפה הקרה של החדר. "שום דבר
רציני" מלמל לעצמו בעודו בוחן את החבורה שהחלה מתגלה על פדחתו
|
לבוקר שאחרי הייתה מן הילה זוהרת של תקווה.
|
וינסנט שקד במחול טירוף כבכל יום על ציורו. הוא שינה צבעים
אלפי פעמים, החליף מברשת פעם בשבוע, אבל בסוף היום, כאשר הצבע
נזל על פניו בערבוביה מוזרה של זיעה ותשוקה, הוא הביט בחמת זעם
על יצירתו האחרונה וזרק אותה לאח הבוער.
|
השמש החליטה יום אחד שזהו הגיעה הזמן לקפוץ ולבקר את חברתה
הירח. אז היא הרימה טלפון וקבעה שישבו על כוס קפה או משהו
ויתעדכנו.
|
הזמנתי את הילדה הקטנה למסיבת התה שלי. במסיבה השתתפו כמה
אנשים: הארנב, הכובען, ד"ר אקסוויאר וכסא הגלגלים שלו, ג'מי
הנדריקס, וזחל קטן שרצה שאקרא לו ברבוש. לילדה הקטנה היה שיער
בלונדיני ארוך ארוך. היא לא הייתה ילדה רגילה. היא הייתה חכמה
ולכן הזמנתי אותה למסי
|
אחרי שאימא של ארז מתה הוא לא בכה. הוא הלך להלוויה עם אחותו
ואבא שלו שהתייפח כמו תינוק. חברים של אימא שלו באו אליו
בוכיים בזמן השבעה והוא שתק והקשיב. זה לא שארז לא אהב את אימו
פשוט בכי לא בא לעיניו. אחרי השבעה הוא נכנס לחדר שלו. הוא לא
יצא חודש.
|
|
|
פעם היה מדור
כזה במעריב
לנוער. מאז כבר
הפסקתי להשתמש
בטמפונים. |
|
