[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איהה הירשאוגהגה
ICQ 99611466 99611466
אל היוצרים המוערכים על ידי איהה הירשאוגהגה
איה היא ילדה מוזרה ומתוסבכת.
כמו לרוב בני האדם קיימים באישיותה מספר צדדים-
לפעמים היא ילדודית ושטותית, לפעמים אכזרית
ואלימה,לפעמים היא חולמת ולפעמים היא רגילה.

היא נולדה בשנת 1985, בקיבוץ קטן ונידח.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יומן
זה גם היה היום שלי. הייתי נורא לחוצה שהכול ייצא כמו שצריך,
שאנשים יבכו. היה נורא חשוב לי שאנשים יבכו מהטקס שארגנתי.
בחרתי את האנשים שאני הכי מעריכה שישתתפו בו, בגלל זה הטקס היה
לי נורא חשוב.

"זה הסרט שלי, הרעיון שלי, החיים שלי". אמרתי אחרי שנחום הגיש
לי לקרוא את ההצעה החדשה.
גריניץ' שתק, הוא בהה בי כאילו אני איזה פסיכופט מטורף שיצא
הרגע מהחדר שלו אחרי שהזריקו לו את כל סוגי הסמים האפשריים.

אגדה
למולי היה כביש, לפניו עמדו מספר ברושים ומאחוריו חומה עם שערי
ברזל שחורים וגדולים. הייתי מרחק של ארבעה צעדים משורת
הברושים.
עצמתי את עיניי חזק, כדי לוודא שאת המראה הזה אני לא מדמיינת
וכשפתחתי אותן שוב למולי אותה תמונה.

יש לי תחושה שאם תשאלו את מכריי איך הם היו מגדירים אותי במילה
אחת הם יגידו "מטורפת", "שרוטה", "מסטולה", "בסרטים". בשתי
מילים זה כבר יהיה : "חולת נפש", "ילדה מוזרה".

החלטתי שאם השמש לא מופיעה אני אצייר שמש על כל ההרים ואז השמש
תחמם אותי כמו פעם.
אבל כשהתחלתי לצייר את השמש כל החיות צחקו עליי.
הסנאית דאגה לי ואמרה לי שכל החיות צוחקות עליי ושאני לא יכולה
לצייר את השמש, כי כולם רואים שזאת לא השמש האמיתית


לרשימת יצירות השירה החדשות
פזמון
יש בי משהו יפה
אך לא מספיק שבן יראה
לא עיניים לא חזה
והאופי לא משנה

פזמון
ואני כאן אחרי הכל וגם למרות
אני כאן כדי להבין שאפשר עוד לשנות
ואם אצליח לפרוח במדבר

פזמון
כשיבוא היום נהיה אחרים
כמו עטלף וציפור שביחד עפים

Suddenly I'm flying, flipping on the air. Now everthing so
small, and for my problens, I don't care.

מצב
Picturing me as a fat little scum
Running in circle with a nuclear bomb

I want to close my eyes, and vanish for good. But I wont do
it, even if I could.

I got this huge scratch
inside my head,
when I look at the mirror
it's make me be so sad.

you are now on a desert island, it is somewhere close to
Tailand.
You are standing bare feet on the sand, you can see the
sky's end.

My mother is an angel she don't exists at all. when there is
a fight she turn in to a wall.

Now you're cryin' on my lap and lookin' in my eyes.

Take my hand, now you can fall apart. You should feel the
sun, just don't feel my heart.

Run run run
forget what i've done
forget those who stole my sun.

The river of pain, it's the river of hate. It's filled with
rain. It has no gate.

דיאלוג
When his brain twisted
from all the drugs he took,
and all the shitty stuff
he went through

Lead me to the purple blue sun. Can I reach to heaven
without a gun?

Just look at the sea
and then you will see
how the waves
reach to the end

Hear the summer through the wind
Smell the flowers of the spring
see the birds above you

לחש המדבר מדבר בנשיפות
הסודות ניגלים לעיניים שקטות

בואי, קחי אותי בסיבוב אל הירח

תחושתי
למה את בוכה?
שואל, שואל ושוב

תחושתי
פה ושם תופסת בועה
וממנה יוצאות נוספות.

אכזבה
מה אמת? מה חלום?
מה בדיה? מה כאב?

אהבה
העומס שגודש בשקרים, אהבה
יופי ועצב וכאב ושנאה

כי טבע האדם טוב מנעוריו.
נצנוצי כוכבים העידו, שמיים.
ענני נוצה על הסתיו.
רוחות ערות נשבו בין ערביים.
כשהדרור נתן את התו.

יחסים
על דרך אפר נשחק ברוח
הראש פתוח מול שקיעה אדומה

דמעות מאולצות שוטפות את העין
מנקות אותה מלכלוכים מכאיבים
אני בינתיים בוהה בשמיים
מחפשת כמה כוכבים נופלים

בדידות
בלי עצבות, בלי תקווה
הכל היה ונספג באוויר
הדרך ריקה, התפזר העולם

יחסים
מסתובב כמו תמיד, משתולל בלי עתיד.
רואה שחורות, עיניים מדברות.

היא ידעה מה יהיה ואיך הסתיים
היא יכלה להפסיק ולא לאיים

לפעמים כשקולי הופך לנשימה
כשפניי מאדימות מעצם התחושה

הצל את נפשך מטעות של שיגעון
תן לעצמך את תדמית ההגיון

יושב על הדשא מסביב כל הטוב.
חיפושיות קטנות עם נקודות שחורות.
ציפורים מתעופפות.

יום שרב הופך ללילה מעודן
דרך חדשה שתקח אותי מכאן

בדידות
כשבחוץ מחכים זמנים חדשים
שיחייכו ויגידו ברוכים הבאים

אבל ריק עדיין
וכואב לא פחות
וקשה גם כשקל לי
וקר לי מאוד

מגיע הביתה אחרי יום שרבי בעבודה.
פותח את הדלת, מדליק את האור.
זורק ת' מפתחות על שולחן המטבח.
מוריד ת'משקפיים, פותח כפתור.

עצב
את כותבת עוד משפט
מחביאה במגירה

יחסים
יודעת, יודעת לא היינו חברים מעולם למרות ככה זה נשמע
שוב אני חושבת מה אני רוצה

עצב
מסתכלים אחרת
שופטים בחומרה

גם אם חשבתי בצורה מסוימת
יבוא זה שיראה לי דרך אחרת

הזמן מרקד על קירות
ההגיון ברח מזמן

אנחנו לא ילדים יותר,
מעכשיו חיים יותר.

התחלתי את היום בנפילה הראשונה,
ככה סתם בלי סיבה נגעתי ברצפה.
המשכתי כרגיל והראש נאבד,
הזעקתי עזרה אבל קולי רעד.

ככה תמיד כשכבים האורות
ככה תמיד כצצות הבעיות
נופל ונחבל מכל המדרגות
נופל ולא קם אחרי המהומות

זהו סיפור על גרביל אחד.
לפני שהגעתי הוא לא פחד.
שיחק בחולות, התחבב על כולם.
חפר לו בורות הסתתר, נעלם.

שם אני מתפס על גדרות לבנים
מחפש אגדות, חלומות, סיפורים
חושב על הים, מערבב אמונות

פאוני החלה ללכת בשדות.
נשכבה על החיטה, פניה צחקו.
הביטה בשמיים, בפרפרים הלבנים שעפים סביבה.
הקשיבה לשקט, לרחש החמה.

סמים
המציאות נושכת אותך מבפנים
אתה מנסה להתעלם, מעמיד פנים.
הבעיות לא נגמרות ואתה נשאב למצב של קור אימתני

בדידות
כמה כוח למלה נאמרת
כמה כוחות למבט
אתרחק לתמיד מכאן
פרנויה עוטפת שוברת

בדידות
מצרה לצרה, מטשטוש לשבירה
שיבוא הכוח וייקח אותי מכאן

אהבה
בגלל זה אני בוחרת בכך, כדי להיפגע
כי זאת הדרך המוכרת, זאת כל הכוונה

אהבה
לא חשבתי שיצא לי לכתוב
שיר בנאלי,
אבל פתאום הוא בא לי

בשפות לא ברורות מדברים אלי
כל מלה ומלה לא נוגעת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
אז אולי אני מתבגרת ממוצעת, אולי מתחת לממוצעת, אפילו איטית
טיפה.
עם פירסינג בגבה וקעקוע של נד על הרגל, בלי כישורים מיוחדים,
וכולה אני צריכה לחיות את החיים.

לא יודעת למה.
הם באות וחונקות אותי.
אבל אין להן שום סיבה אמיתית לצאת.

יומן
שני - יום השואה - קוסמטיקאית לחתונה - פרידה מחברות לפני
הגיוס - האח ואישתו מגיעים - אבא חוזר מחו"ל.
שלישי - המשפחה של הגיסה מגיעה - לארח - להיות נחמדה - שעור
ג'אז כדי להשתחרר קצת - סידורים אחרונים.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
המספר - בכפר קטן של חיפושיות בימי האבירים, היה יום הולדת
למלכה, כל הנתינים חויבו להביא מתנה למלכה, מי שלא הביא מתנה,
נענש. בינתיים, במעמקי היער שתי חיפושיות היו בדרכם חזרה ממסע
רגלי, כדי לשוב בזמן לתחילת החגיגות בכפר.


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
קעקוע
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה
האגם של קיבוץ רוחמה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

צבע
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילום צבע


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

ציור מחשב
אל היצירה

ציור מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

קולאז'
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

ציור בוקטורים
אל היצירה

קולאז'
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




נשאר לי רק עוד
חצי פה למטה




-חוט דנטלי


תרומה לבמה





יוצר מס' 21469. בבמה מאז 28/3/03 0:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיהה הירשאוגהגה
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה