|
פחדנית משנת 1991.
איה גונן, אפילו לא שם אמיתי,
פחדנית בעלת שם בדוי של אמיצה,
עדיין כמו תמיד מחפשת את עצמה,
כותבת למגירה.
מהכל הם בורחים, אנשים ארורים.
ואיך עוברים בין הרגעים,
נופלים, קמים, לומדים, מפילים...
|
כבר לא מרגישה, כבר לא זוכרת, לא מסתכלת.
נחסמתי. אני בת יחידה. אני בת יחידה.
|
מה תגיד אחי שלי?
גם אתה מתגעגע?
גם אתה לא יודע?
עד צחוק,
עוד מבט, עוד דמעה של כמעט...
|
אני אוהבת אותך ויודעת שלעולם לא תאהב אותי.
אני ילדה קטנה שהתאהבה ואין מה לעשות - ככה אני מרגישה.
מקווה שאלו לא היו שנתיים חד פעמיות, שניפגש, נשתמע, נתראה...
מצפה בקוצר רוח לחיבוק הראשון ומתפללת שלא יהיה זה האחרון.
|
|
|
ילד אחד בא לאמא
שלו ובוכה:
"אמא אמא הילדים
בגן צוחקים עלי
שיש לי ראש
מרובע".
עונה האימא: "מה
פתאום, אין לך
ראש מרובע, אין
לך ראש מרובע".
אחד לומד מיקסט
מדיה מהי. |
|
