|
עסוקה בלחלום על לילות של ייגר מייסטר ומרטיני בלי
הבחילות של הבוקר שאחרי.
נסעה לניו יורק לחפש את השד יודע מה, ומצאה אותו, את
השד, והוא רע מכוער וגדול. אז היא חזרה, עם כוונות
רציניות להתיישר ולהשאר. רק גיחות בלתי פוסקות
ללונדון הקסומה שלה.
"הראש שם אבל הלב עדיין כאן"
הגעתי לגן עדן, הוא נמצא במיידאנק. השמש מלטפת לי את הפנים
והכל ירוק ופורח מסביב. פרפר אדום מתיישב על פרח סגול ומשפחה
מושלמת עם ילד בלונדיני על אופניים מטיילת על השביל בדרך
לפיקניק של כיף.
|
ילדה עצובה לא יודעת לבכות
זועקת בקול וחוטפת מכות
חושבת על יום בו תגיע רחוק
בינתיים, היא חושבת, עדיף לה לשתוק.
|
קרם שמנת ושוקולד
מצפה גוש פחם,
שרוף וקשה,
|
כי רק אחד שובר את השיא עד שיבוא אחר וישבור את שלו
|
|
|
לדעתי, כל אותם
יוצרים שמקלידים
5 או 4
ביצירות שלהם
עושים את זה
מתוך הנחה
קונספראטיבית
שזה ייכנס לתת
המודע של הקורא
ואז הוא יצביע
את אותם מספרים
עבור היצירה
שלהם.
פוליטיקה מושחתת
- העלמי מן
הבמה!
זאת שאהבה את
התל-אביב; עולה
על בעיות (וחיות
אחרות) ומנסה
לתקנם. |
|